Smallville 802 Plastique

זה נראה כמו עוד פרק פריק-אוף-דה-וויק אבל הוא לא פרק פילר. מבחינת עלילה בסיסית (נערה מפוצצת אוטובוס, קלארק מציל אנשים, קלארק חוקר ומוצא את האשם, נערה מתחרפנת, קלארק מציע עזרה, נערה מוצאת את עצמה בבל-ריב) זה פרק סמולווילי טיפוסי אבל הפעם הוא ברמה גבוהה מהרגיל וחוזרים ורואים את הפוטנציאל שתמיד היה בסמולוויל (ואיכשהו נעלם בעונה השביעית) שב ומרים את ראשו. בצפיה הראשונה חשבתי שהוא קצת חלש, אפילו חששתי שמדובר בחזרה לפתיחת העונה החלשה של העונה השביעית. אך, כמו שאמרתי, זה אינו פרק פילר. חשיבותו בהיותו יריית הפתיחה לעונה. אחרי שבפרק הראשון סגרו את כל הקצוות הפתוחים שנותרו מהעונה השביעית הרי שבפרק הזה אנחנו מניחים את היסודות לעלילה העונתית.

הטיזר, החלק שלפני הכתוביות, הוא לדעתי החלק הטוב ביותר בפרק. הוא מעביר בצורה הברורה ביותר את מה שעומדת להיות השגרה החדשה בחייו של קלארק. יש לנו בטיזר את כל האלמנטים של קלארק ולויס. קלארק נכנס לדיילי פלאנט, נרגש כמו ביום הראשון ללימודים, עם התרמיל שמלווה אותו מהעונה הראשונה, לבוש בחולצת פלנל משובצת, באדום כמובן. כמו שהוא אומר, זאת חולצה נחמדה (במיוחד אם מסתכלים על חלק מחולצות הפלנל האחרות שהוא לבש בעבר) אבל כמו שלויס ממהרת להגיד לו, לא ממש מתאימה לעיתונאי מתחיל בן 20 פלוס. קלארק אמר פעם לקלואי שהיא היחידה שיכולה לגרום לו במשפט אחד להרגיש אשמה, הקלה ועצבות (613 Crimson), לויס מתנהגת אליו כך כל הזמן. רגע אחד היא עוזרת לו ושניה לאחר מכן היא יורדת עליו. היא לא נותנת לו הנחות אבל גם לא משאירה לו להתמודד לבד בשטח לא מוכר. מבחור נרגש וגאה היא מצליחה להפוך אותו לחסר בטחון ונבוך. לויס תופסת שליטה על החניכה של קלארק, מוצאת לו בגדים להחלפה ודוחפת אותו לתא הטלפון הקבוע כדי שיחליף בגדים. (דרך אגב, גם בקומיקס מאז 1986, גם בסרטים עם כריסטופר ריב וגם ב"לויס וקלארק" אין את הסיפור המפורסם של קלארק קנט ההופך לסופרמן בתא טלפון, יש אבל הרבה בדיחות על זה) קלארק מחליף בגדים ועושה בכך מעבר בשבילו ובשביל הצופים מקלארק קנט - הגיבור המקומי לקלארק קנט - הגיבור העולמי. למרות שהוא מביע אי שביעות רצון מהרעיון לענוב עניבה הוא נראה נינוח להפליא בחליפה, וחשוב לא פחות, בוגר.
קלארק מגיב במהירות לפיצוץ, שיש להניח לא היה רחוק מהדיילי פלאנט, משאיר את לויס מאחור. בשאר ההופעות של לויס (בקומיקס, בסדרות ובסרטים) היא תמיד ממהרת לכיוון האקשן, ב"סמולוויל" היא נשארה מאחור. עדיין לא שותפה מלאה לסיפור, עדיין לא העיתונאית הנשכנית שתסכן את חייה כדי להשיג סיפור. ההשארות שלה מאחור מאפשרת לקלארק להגיע למקום הפיצוץ ולסכן את הזהות שלו בנסיונו להציל אנשים. הוא פותח את פתח המילוט באוטובוס (בשביל מה הוא חש צורך לקרוע את כל הדופן? זה היה מרשים מאוד אבל אנחנו כבר יודעים שהוא חזק.) אם היה לו יותר נסיון בהסתרת הזהות שלו הוא לא היה ממשיך וקורע את האוטובוס ובכך הורס ראיות לגבי האחראי לפיצוץ ומשאיר ראיות בעצמו. הסצנה בסוף הטיזר בה הוא נושא אישה אדמונית מתוך ההריסות כאילו היתה כלה חסרה רק את הגלימה האדומה המתנופפת.

קלואי מגיעה למטרופוליס במיוחד כדי לדבר עם קלארק. חיבבתי תמיד את קלואי, אני מצטערת אבל היא פשוט משעממת אותי לאחרונה, נקווה שהפרק הזה יסמל את השינוי. היא בוודאי נראית טוב יותר העונה. המושיע החדש של קלואי הוא דיוויס בלום (היא רק צועקת "הצילו!" והוא מופיע), חובש נאה עם חוכמת רחוב. בבית החולים, קלואי מקבלת את פניו של דיוויס כידיד ותיק. קצת מוזר ומהיר מדי מכדי להיות אמיתי ובקרן איזיס יש להם הזדמנות לקרבה אינטימית. מה קורה כאן? לא היה זה בפרק הקודם שקלואי טענה שג'יימי הוא מושלם בשבילה? קלואי מכירה אותו כשתי דקות והיא כבר מספרת לו משהו שזה יותר משבוע היא לא מצליחה לספר לקלארק. ואיך זה שדיוויס הוא זה שמציע לקלואי לנהל את קרן איזיס? היא לא חשבה על זה בעצמה? זה הרי המשך טבעי לתהליך שאליסיה הובילה אותה אליו בעונה הרביעית. בעוד שללאנה היו אינטרסים זרים לגבי הקרן (נקמה בלקס) לקלואי ממש אכפת מנפגעי המטאורים. כשקלואי מספרת לקלארק על האירוסים יש תחושה כאילו חלק קטן ממנה קיווה שקלארק יקנא קצת, יהיה קצת פחות תומך.

הנערה שקלואי עוזרת לה ושמציגה את עצמה כקורבן בזמן שהיא למעשה הפושעת, זה בכל זאת פרק פריק-אוף-דה-וויק. מה ששונה הוא הטיפול בסוף. אם כל פריק אחר מוצא את עצמו בחדר המתים או בבל-ריב, בת' (או פלסטיק, כפי שהיא מוכרת בקומיקס) מקבלת הצעה שקשה לסרב לה מטס מרסר. אם המטרה היא שנחוש סימפטיה ורחמים כלפי הפריקית המסכנה שנכלאה במשך שלוש שנים בבלאק קריק, היא לחלוטין פוספסה לדעתי. אולי באוטובוס היא ניסתה להגן על עצמה אבל ללא התחשבות בחפים מפשע שבדרך והרצח של טומי היה מחושב וקר. ואם נשפט לפי המבט והחיוך שאחרי שטומי עולה בלהבות זה לא היה הרצח הראשון שלה. היא לא עוררה בי שום רחמים אבל כנראה שקלארק אדם טוב ממני כי הוא בוחר לעזור לה. זה לא אומר שהוא לא יסגיר אותה לרשויות, סופרמן הוא בכל זאת אייקון של חוק וסדר. בת' נשלחת לבל-ריב מה שמעלה בי את השאלה: בל-ריב הוא בית חולים לחולי רוח או בית כלא לנפגעי מטאורים? כי בת' לא נראית לי יותר משוגעת מכל רוצח אחר והיא בכל זאת קטינה. למה היא נשלחת לשם? הלות'רים תמיד התייחסו לבל-ריב כבית גידול לנפגעי מטאורים (מה ששופך אור שונה על הנסיונות של לקס להכניס את קלואי לבל-ריב בעונה החמישית) לא מפתיע אם כך שטס מרסר ממשיכה, בדרכה ובסגנון שלה, את המסורת. כבר בראיון שהראשון של קלארק איתה הוא בודק את מניעיה. הוא מצליח לומר לה את האמת ועדיין לצאת שקרן.

משמח לראות שתהליך ההתפתחות של קלארק שסוף סוף תפס תאוצה וקצת בשני הפרקים הראשונים לא פסח על תהליך ההתפתחות של לויס.

הסצנה האחרונה, בסוף, מראה לנו שכמו שקלארק אומר לבת' (המסר שהסדרה טוחנת לנו מההתחלה) שלכלנו יש פן שאנחנו מרגישים צורך להסתיר. גם לדיוויס.

לסיכום, פרק פריק-אוף-דה-וויק שממש מקדם את העלילה ומכין את הדמויות להמשך. המשך טוב לקו שהתחיל הפרק הקודם. מחזיקה אצבעות שהם לא יאבדו את התנופה באמצע העונה כמו בעבר.

7.5 טבעות אירוסין מפלסטיק מתוך 10 אפשריות.
ציטוטים שאהבתי מהפרק:

Lois: Tess Mercer is a pit bull in Prada. There's no way she'd roll out the welcome mat for a copyboy no matter how charming his smile is.
Clark: You think I have a charming smile?
Lois: I think you're about to lose some teeth if you don't tell me what she said.