Smallville 801 Odyssey

הפרק בכללו היה נהדר. זה היה תענוג לראות את קלארק מחוץ לאדום-כחול הרגיל שלו. לראות את החיוך, שהפך לכה נדיר לאחרונה, בסוף הפרק. חילופי העקיצות בינו לבין לויס היו משהו שהתגעגעתי אליו ואפילו לא ידעתי עד כמה. אבל מה שהיה הכי חשוב, מה שהיה הכי בולט היה תהליך ההתבגרות שקלארק עבר. מהנער שבעונה הראשונה ייחל להיות נורמלי וחסר כוחות, דרך הנער שויתר בלי הרבה מחשבה על הכוחות שלו בעונה החמישית והבחור שהחליט במודע בעונה השביעית שלא לוותר על כוחותיו אפילו בשביל לאנה ועד הגבר של תחילת עונה שמונה שלא רואה יותר בכוחות שלו מעמסה, כמכשול, שמתעקש לעזור גם כשאין לו כוחות, כשכל מי שמסביבו (הרוסים, אוליבר, לויס) מדגיש עד כמה הוא חסר אונים. אם זה אוליבר שקצת נהנה יותר מדי מהיפוך התפקיד, מכך שהוא הגיבור המיומן מבין השניים ואם זו לויס שתופסת את עמדת האביר המגן על העלמה במתחם שבמונטנה. כשקלארק מגלה באסם שכוחותיו חזרו הוא מאושר. איזה שינוי מהעונה הראשונה שם הכוחות החוזרים החזירו לקלארק את תחושת "משא העולם על כתפיי". הוא היה צעיר אז, הוא בקושי עמד בכך. בעונה השמינית הוא נושא במשא בקלות ומה שחשוב מזה ברצון. על הרקע הזה ההצהרה שלו שהוא מתכוון להפסיק להיצמד לאסם, לסמולוויל, לעבר, לילדות שלו לא מפתיעה, ההבדל הוא שלראשונה אני מאמינה לו. הוא מחזק את ההצהרה שלו בכך שהוא ביוזמתו לוקח את העבודה בדיילי פלאנט, הרחק מהחווה ומסמולוויל (שיהיה מרחקה מהעיר הגדולה מה שיהיה). העובדה שזה מול לויס היא בונוס מלבב במיוחד.

סמולוויל פותחת דף חדש בעונה השמינית. קלארק עושה צעד נוסף לכיוון סופרמן, צעד גדול ומשמעותי בשבילו. לראשונה עונה מתחילה מבלי שקלארק מרחם על עצמו, בעונה השמינית קלארק מפסיק להתאבל. הוא לא מזכיר את לאנה בכלל בפרק, טוב רק משפט אחד על כך שהוא לא נפרד ממנה, ולמרות שבעונה הזאת הוא באמת יהיה לבד בבית החווה המבודד בסמולוויל, הוא לא מרחם על עצמו יותר.

העדרו של לקס מאפשר לסדרה לחקור התמודדות עם סוגים חדשים של רשע ללא מטען העבר. טס מרסר נראית כעומדת להיות יריבה ראויה והרבה יותר מסוכנת מלקס כי אותה אנחנו לא מכירים. טס מרסר היא אולי לא אכזרית ומניפולטיבית כמו לקס אבל היא לא ידידה של קלארק.

העדרה של לאנה פותח את הדלת לאהבות חדשות. זאת גם הזדמנות של קלארק לעבוד על עצמו, על הביטחון העצמי שלו. המסע של קלארק קנט האיכר לקלארק קנט העיתונאי החוקר. בקומיקס קלארק עובר תקופה ארוכה של התנזרות מנשים ומערכות יחסים אינטימיות וזאת מתוך בחירה, מתוך ניסיון להתמקד בלהציל אנשים ולהימנע מלהציב אותם בסכנה. מותו של ליונל בעונה השביעית סימל את סוף עידן ההורים. אין הורים יותר בסדרה, כולם עומדים ברשות עצמם, עפים על הטרפז ללא רשת בטחון. המבוגר היחיד כרגע בסדרה הוא ג'ון ג'ונס והוא מסרב לתפקד כאב, הוא יותר כמו דוד מגניב, סנדק. בכך הוא מחזק את העובדה שקלארק לבדו. הצלחה או כשלון, זה תלוי רק בו.

אחת הבעיות הגדולות שלי עם סמולוויל היא הצורה בה הם סוגרים ופותחים עונה. אצלם זה תמיד זבנג וגמרנו. בפרק אחד מכניסים את כל הדמויות לצרות ובפרק אחד מוציאים אותן מהן. למרות שאהבתי את הפרק הזה הוא עדיין סובל מהבעיה הזאת ויותר מתמיד. הסוף של הפרק הוא סדרה של קצוות פרומים שנסגרים, בעוד שלאורך הפרק יש קטעים שנראים חסרים וגם קצת חסרי הגיון.
שוב אותה בעיה של סמולוויל עם מרחקים לא הגיוניים. מטרופוליס למשל אמורה להיות בחוף המזרחי, בגלל זה יש לה נמל ושכונה בשם הוב'ס ביי (המפרץ של הוב). איכשהו בסמולוויל מטרופוליס (כולל הנמל שלה) עברה לשכון בקנזס. קנזס, לב ליבה של אמריקה הצפונית והכי רחוק שיכול להיות מכל אוקיינוס כלשהו. אין שם אפילו גוף מים שראוי לתואר אגם. המרחק בין מטרופוליס לסמולוויל משתנה בין עונה לעונה. זה היה 3 שעות בעונה השלישית בפרק "אמת" (כשקלואי גורמת לאנשים לומר את האמת) ובעונה השביעית סמולוויל הפכה לפי ליונל לפרבר של מטרופוליס. נגיד. אפשר לחיות עם זה, יש כנראה חור תולעת בין סמולוויל למטרופוליס שעובד רק בימים שנגמרים באות יו"ד. שיהיה. מה שאני תוהה לגביו הוא איך קלארק הגיע ללב סיביר? איך קלארק חסר הכוחות ולחלוטין נורמלי מצליח להגיע, בלי מעיל כי משום מה הוא השאיר אותו מאחור, מלב הטונדרה הקפואה ללב סיביר? איך הוא הצליח לדלג לחלוטין על אלסקה וים ברינג (הים שמפריד בין אמריקה הצפונית וסיביר) תוך חודש מבלי שאף אחד ידע? ואפילו אם נתעלם מזה, איך אוליבר מצא אותו? סצנה וחצי קודם דיינה וארתור מביעים פקפוק רב בהצלחת החיפוש והנה אוליבר מגיע לרוסיה, מנפנף בדולרים מאיים על קלארק בסכין ושניהם יושבים במטוס ומפטפטים על קלואי ולקס. כאילו מה? איך?
הסוף של הפרק היה גם הוא מוזר. זה נראה כאילו היו להם כמה סצנות שהם היו חייבים להכניס והם פשוט דחפו אותן אחת אחרי השנייה. הסצנה בין ג'ימי לקלואי היתה נחוצה אבל הרגישה לחלוטין מאולצת. גם סצנת הפרידה של המיני ג'סטיס ליג נראתה כאילו דחפו אותה לשם. אולי אם כאשר קלארק מתרחק מהם היו מראים ברקע את בניין הדיילי פלאנט כאילו קלארק הולך לשם זה היה מסתדר טוב יותר.
ואיך קלארק קיבל את העבודה בדיילי פלאנט? זה דרש מקלואי בעונה החמישית לעשות שמיניות באוויר ולעבוד במשמרות לילה והיא עוד הייתה סטודנטית לעיתונאות במאט-יו והייתה עורכת עיתון בית ספר. שמעתי שטוענים שטס מרסר אחראית לכך בגלל מה שלקס סיפר לה על קלארק והראיות שמצאו לנוכחותו בקוטב.אני רוצה להאמין שלפריי וייט יש קשר לכך כי זה נותן לי את התקווה שפריי יחזור והמשולש התומך של סופרמן לויס-ג'יימי-פרי יושלם סוף סוף.

נשארו לנו שתי מזכרות מהעונה הקודמת: לאן נעלם לקס? ומה קרה לקלואי?

לסיכום, למרות שהפרק לא חף מהבעיות הרגילות של סמולוויל, הוא יריית פתיחה נהדרת למה שסביר שתהיה העונה האחרונה של סמולוויל.
7.5 קריסטלים קריפטוניים כחולים מתוך 10 אפשריים.

ציטוטים אהובים עליי מהפרק:

Clark: (squeaking the chair) I'm sorry, is this bothering you?
Lois: The chair, or you in it?

Clark: I've written eulogies. I've seen people walk away from me. But I've never really said goodbye.

Lois: What are you doing here?
Clark: I heard they had good expresso.
Lois: You disappear for a month and come back with a sense of humor?
Clark: I've been tracking Chloe down. The question is, how did you get here?
Lois: Feminine charm.
Clark: Huh.
Lois: Yes, I do have some.
Clark: Great job of protecting your short supply of it.
Lois: Why don't you give your stand-up a rest and do exactly what I tell you? That way we can find Chloe and stay alive at the same time