הפרק היה טוב מאוד אבל משהו בו לא הסתדר לי. אולי אני אצליח להבין מה במהלך הביקורת.
תקציר הפרק: קלארק מתערב במשבר בני ערובה, מתקיף את אחד בני הערובה שמחופש לחוטף וסופג את רוב הפיצוץ של הפצצה. כשלויס מגיעה למקום הוא מבין שהוא שומע את המחשבות שלה. קלואי מציעה לו לדבר על זה עם ג`ור אל וקלארק מתחיל לשמוע מחשבות של אנשים אחרים. ג`ור אל אומר שהיכולת לשמוע מחשבות היא זמנית, הופעלה בעקבות טעות בשיקול הדעת של קלארק ושהיא אחד מהמבחנים המנטליים של קלארק. אוליבר בנתיים מחפש צרות בבר במקסיקו עד שטס מתערבת ומחלצת אותו. טס אומרת שהיא צריכה שהוא יופיע בפני בעלי המניות כדי להציל את החברה שלהם. קלארק משתמש ביכולת שלו כדי לשכנע את בני הערובה לשתף איתו ועם לויס פעולה ואז מציע ללויס לצאת לכאילו-דייט לראלי מכוניות מפלצת, לויס מסכימה בשמחה. בזמן שקלואי ולויס מדברות על הדייט קלארק מגלה שמי שעומד מאחורי הפיצוץ הוא הטוימן שחזר כדי לאלץ את אוליבר להודות ברצח לקס. קלארק מבריז מהכאילו-דייט ללויס ומגיע לאס אוף קלאב. לויס מופיעה וקלארק משכנע אותה שהוא עושה את זה בשביל סיפור ולויס פשוט עוזבת. הטוימן מאלץ את אוליבר לנאום נאום משפיל באיום שהוא עומד על פצצת לחץ. באמצע הנאום היכולת נעלמת וקלארק נאלץ להשתמש באינטליגנציה הטבעית שלו ובאינטואיציה הקריפטונית כדי למצוא את הטוימן. קלואי מפעילה אזעקה וכל האנשים במועדון עוזבים. קלארק מוצא את הפצצה ואת הטוימן ומנסה לאלץ את הטוימן להגיד לו איך לנטרל את הפצצה. הוא מבין שהטוימן לא יסכן את חייו שכן הוא רוצה לרקוד על קברו של אוליבר ומבין שזה רובוט ולא טוימן. הוא מנטרל את הרובוט ואוליבר יורד מהפצצה. קלארק מבין שאוליבר ניסה להתאבד, מציע לו תמיכה ואוזן קשבת. טס מגיעה לתא הכלא של הטוימן יורה בו ברגל ונותנת לו לפענח את הלב הקריפטוני של מטאלו. קלארק מתנצל בפני לויס ומגשש לגבי אפשרות לדייט שני.
יש בפרק שתי עלילות. האחת, הראשית, עוסקת בקלארק באימונים של עם ג`ור אל והתפתחות כאדם וכגיבור. השניה, המשנית, עוסקת במסע של אוליבר לכפרה. הפרק נכתב על ידי בריאן מילר ולמרות שבריאן הוא המומחה הגדול ללויס ולקלארק הפרק לא עבד נכון, משהו לא זרם. הקצב השתנה, לעיתים איטי כשצריך להיות מהיר. יותר מדי התמקדות בדברים פחות מעניינים. הפרק לא היה מהודק מספיק. אולי הבעיה שלי היא שציפיתי לפרק נהדר וקבלתי פרק טוב. כשהטייזר התחיל חששתי שזה שוב פרק פלשבק, אני שמחה שטעיתי. הרבה ממה שקרה בפרק היה צפוי אבל זה לא הפריע לי כל כך, נהניתי יותר מדי בדרך. תפסתי את עצמי אומרת משהו שלא חשבתי שאגיד אי פעם - הפרק היה טוב יותר מEarshot מהעונה השלישית של באפי וזה אחרי שחששתי שהפרק הזה יעתיק ממנו. היו גם דברים שלא הסתדרו לי אבל אני אגיע אליהם כשאני אדבר על קלארק.
נתחיל בדמות המעצבנת הקבועה - קלואי. מה הבעיה שלה, לכל הרוחות? אני מבינה שהיא מנסה להגן על לויס. מצטערת, רגע, לא. אני לא חושבת שהשיחה שלה עם קלארק בדיילי פלאנט נובעת אך ורק מהגנה על לויס, אני חושבת שזה רק התירוץ. היא מדברת עם לויס, שומעת את לויס מרגישה שיש לה סיכוי למשהו אמיתי ומשמעותי עם קלארק והיא מתנהגת כאילו היא מצאה ג`וק בסלט שלה ולא נעים לה להגיד למלצר. בפרק שעבר התגלה שהיא עוקבת אחרי חברי המיני ג`סטיס ליג ללא ידיעתם והיא מעיזה להאשים את קלארק בפלישה לפרטיות? קלארק לא מסוגל להימנע מכך, קלואי בהחלט יכלה להימנע. חוץ מבפרק שעבר היא באופן קבוע מרצה לקלארק. אולי מספיק? מה מפריע לה כל כך במערכת היחסים בין קלארק ללויס? היא כל הזמן נכנסת באמצע. בגללה קלארק הפסיק לדבר עם לויס כבלר, עכשיו הוא גם צריך להתרחק ממנה כקלארק? המערכת יחסים בין קלארק ללויס גורמת לשניהם להתרגשות ולאושר למה קלואי מרגישה צורך להפריע כל הזמן? מהרגע שלויס התחילה לספר לה על הדייט התחננתי בפני המסך "קלואי, אל תתערבי, בבקשה, אל תתערבי." וכמובן שהיא התערבה. יש לקלואי מזל שלויס לא מודעת למה שקלואי עושה מאחורי גבה. אני לא חושבת שזה היה נגמר בטוב.
טס היתה נבזית ונהדרת כהרגלה. מסתובבת עם נשק ונראית טבעית אפילו עם תת-מקלע. (אבל מה הקטע עם החולצה המוזרה הזאת?) מגנה על אוליבר בדרכה וכמו תמיד יש לה כמה מניעים לכל פעולה שהיא עושה. היא מנסה להתקרב לאוליבר, נכון שיש לה מניע אנוכי אבל אני חושבת שהיא באמת רצתה להקשיב לו ורק התגובה הגסה של אוליבר גרמה לה לסגת מעבר לחומה שלה. אהבתי את התיחסות שלה לטוימן, נהדר. גם רעיון מצוין להשתמש בגאון המטורף שניתן לשלוט בו ולתמרן אותו כשהגאון האחר באזור הוא בעל יושרה ועסוק בעזרה לגוד גייס.
אהבתי את הטוימן בעונה הקודמת. בקומיקס איש זקן מטורף וקריפי שחושב שילדים הם טהורים ויוצר צעצועים קטלניים. וינסלו שאט הוא בפירוש לא בנאדם שפוי (ב Action Comics #865 הוא מקטר לג`יימי אולסון שהוא לא צריך לשהות בארקהם אלא בסטריקר איילנד כי הוא אויב של סופרמן ולא של באטמן. הבנאדם גאון ופסיכי). בפרק הזה הוא לא יצא מוצלח כל כך ולא כל כך קרימנל מאסטר מינד כפי שהוא היה בעונה הקודמת. גם המעשים שלו היו מוזרים. הוא חזר עם אוליבר על אותו תרגיל שהוא עשה במחסן בתחילת הפרק. הוא כעס כי אוליבר הפליל אותו ברצח לקס אבל וינסלו רצח את כל חברי מועצת המנהלים של לות`רקורפ, הם מראים לנו את זה בקטע של הפרקים הקודמים בסמולוויל בהתחלת הפרק. אם השם הטוב שלו כל כך חשוב לו אז למה הוא רצח כל כך הרבה אנשים? הוא תכנן גם את פצצת הקריפטונייט ההיא, ממש לא היה אכפת לו לרצוח כל כך הרבה אנשים רק בגלל שלקס ביקש. האם העובדה שטס גייסה אותו לשורותיה אומרת שנזכה להופעה חוזרת של טוימן ואולי אפילו הופעה מוצלחת יותר?
והדמות השנויה במחלוקת של הפרק היא לויס. הפתעתי אתכם, אה? בעיני היא לא היתה שנויה במחלוקת. לויס התנהגה וחשבה בפרק כמו הלויס שאני מכירה אבל יש אנשים שלא אהבו את הצורה שלויס הוצגה בפרק. בעיניהם לויס היתה פגיעה מדי, סמרטוטית מדי, להוטה מדי לזוגיות כלשהי. אני לא מסכימה. מהפרק הראשון שלויס הופיעה בו בעונה הרביעית ידענו שיש לה צד פגיע. בחייכם, היא חיכתה שאף אחד לא יהיה ליד הקבר של קלואי כדי לבקר שם והיא פשוט התפרקה בבכי. בעונה השביעית, כשהיא עזבה סופית את אוליבר, היא בכתה ואכלה גלידה והודתה בכאב בפני קלארק שהיא לא תוכל לשאת שגבר נוסף יעזוב אותה. מפתיע שבריאן מילר חשב שקלארק צריך לקרוא את מחשבותיה כדי לדעת עד כמה היא פגיעה. ולויס נמשכת מאוד לקלארק, היא לא יכולה להפסיק לחשוב על זה כשהיא רואה אותו. היא גם עושה מאמצים כדי לעמוד בקצב של קלארק, למרות שהיא הרבה יותר מנוסה ממנו. הקטע עם החוטיני היה כל כך מציאותי, כפי שתעיד כל בחורה שלבשה אי פעם חוטיני או תחתונים צמודים מדי, וכל כך מצחיק, במיוחד בגלל התגובה מאוד זחוחה של קלארק שהיה קצת יותר ממופתע ממה ששמע.
בפרק הקודם לויס זרקה לחלל האויר את המחסור שלה בשיחות מהבלר בפרק הזה היא שומרת את המחשבה הזאת לעצמה. "Downgraded from confidante to sidekick to nobody" ההתעלמות הזאת של הבלר ממנה פגעה בה קשות, ברמה שקלארק לא הבין אותה קודם. היא כל כך מדאיגה אותו שהוא גונב בשבילה סופגנייה. אבל החלק הכי כואב בא אחר כך כשלויס, כועסת, הגיעה לאס אוף קלאב ונדחפה פנימה יחד עם קלארק. היא מנסה לשכנע את עצמה שקלארק הציע לה לצאת והבריז לה רק בגלל סיפור ולא מסיבות אחרות וכשהוא מנצל את המידע הזה כדי לגרום לה לעזוב מה שהיא חושבת לעצמה "למה את נותנת לעצמך להיקשר כך? זה תמיד נגמר אותו דבר. הם תמיד עוזבים." מפתיע את קלארק כל כך שהוא מתחרט על כך שהוא ניסה להתפטר ממנה אבל זה מאוחר מדי, לויס עוזבת. אחרי ההתלהבות שלה מכך שהוא הציע לה לצאת ועוד בדיוק לבילוי שהיא רצתה ללכת אליו (קישור יפה מאוד להערה של קלארק לגבי העדרה של לויס בפרק 806 Prey ולאהבה הגדולה של לויס בקומיקס) ההברזה שלו בוודאי פגעה בה קשה, במיוחד אם היא חשבה שהוא עשה את זה בגלל סיפור.
אחרי כל כך הרבה שנים קשה לא להשוות בין לאנה ולויס ביחס לקלארק. שתיהן חסרות בטחון רק שלויס מסתירה את זה תחת מעטה של בטחון עצמי וקשיחות שמעטים (וביניהם קלארק) מצליחים לראות מעבר לו. שתיהן רוצות להיות בעלות משמעות בחייו של קלארק רק שלויס רוצה לעשות את זה בזכות עצמה ולאנה פנתה לאמצעים חיצוניים. קלארק מבריז לשתיהן, לרוב מסיבות טובות, הוא גם מתנצל בפני שתיהן רק שלאנה תמיד הובילה את זה לשאלת האמון ביניהם והתקשתה לסלוח לו. לויס לעומתה, מאמינה לו ומוכנה לסלוח לו, היא לא תשכח במהרה אבל מוכנה לסלוח, מוכנה להקשיב ולא קוטעת את קווי התקשורת ביניהם. לויס גם מוכנה לתת לו להנות מהספק בעוד שלאנה תמיד בטוחה שקלארק טועה או אשם במשהו. במקרה הזה לויס מוכנה לסלוח אבל מבהירה לו שהסליחה הזאת לא תבוא בקלות ושהוא יצטרך לפצות אותה. קלארק יותר ממוכן לעשות את זה ולויס מגיבה לכך, היא אולי סוגרת את הדלת אבל משאירה את החלון פתוח. היפותטית.
אמרתי בביקורת הקודמת שאוליבר עדיין לא הגיע לתחתית ושקלארק יתחרט כשויתר לו כל כך מהר והנה בא הפרק הזה, מוקדם משציפיתי, והוכיח את דבריי. אוליבר נכנס לבר ההוא במקסיקו כשהוא מחפש צרות. הוא מתנהג ביהירות, בשאננות, כאילו תלה מעליו שלט נאון שמזמין צרות לבוא ולחגוג. הוא עושה את כל הדברים שאסור לעשות והוא עושה אותם בכוונה. הוא נכנס לבר מפוקפק לבדו, לבוש כמו גרינגו עשיר, מתנגש בשולחן ומכיח שהוא שיכור, שולף את כל הכסף שיש לו, נותן לזוג שרמוטות להיצמד עליו ולנצל אותו ואז מתגרה בכוונה בבחור שגדול ממנו בכמה מספרים וכשזה מכה אותו אוליבר אפילו לא מנסה להתגונן. אם טס לא היתה מגיעה אוליבר בוודאי היה גומר בבית חולים מקסיקני או גרוע מזה. האשמה, הכאב והתיעוב העצמי כל כך קרובים לפני השטח שכמה מילים רכות ולטיפה על הגב מטס ועיניו של אוליבר מתמלאות דמעות. אבל אוליבר לא מוכן להיפתח בפני טס, הוא כבר לא מנסה להשיג ממנה שום דבר (אני עדיין משוכנעת שאוליבר חזר לטס בעונה הקודמת לא מסיבות רומנטיות בלבד) ואין לו כוונה לשתף פעולה עם טס. הוא מעביר את השיחה במהירות לעניין שלשמו טס הפריעה לו באמצע ההתאבדות על ידי בריון מקסיקני ולמרות ש"תעשיות קווין" מעניינת אותו כרגע פחות מקליפת שום הוא נאלץ לחזור למטרופוליס. טס לא מותירה לו ברירה.
וינסלו שאט ניסה לפגוע באוליבר בנאום שלו אבל הוא באמת פגע במטרה שם. אני לא ממש בטוחה שאוליבר הוא פחדן אבל הוא אכן בן עשירים מפונק וגנב ורוצח. בעצם, כשאני חושבת על זה, אוליבר כן פחדן. לקח לו הרבה זמן להודות בפני קלארק שהוא רצח את לקס מה שהיה הופך את זה לאמיתי, הוא גם לא היה מסוגל לעמוד מאחורי המעשים שלו ולכן הפליל את הטוימן ברצח של לקס והוא לא רצה להתמודד עם קלארק או להודות שקלארק צדק לגבי דיוויס שהוא פשוט ירה בו חץ קריפטונייט. הנאום הכיל את כל החסרונות של אוליבר ואוליבר בחר להאמין בהם ולא לראות את הדברים הטובים שיש בו. הוא גם ככה רצה למות, וינסלו פשוט נתן לו הזדמנות. אוליבר רק פספס את העובדה שהוא המתין עד שכל האנשים יעזבו את המועדון לפני שירד מהפצצה, זה לא משהו שכל אחד היה עושה.
היה היה פעם נער חווה צעיר שגילה שהוא חייזר שנשלח מכוכב שנהרס. הוא גילה שאביו הביולוגי צפה לו גדולות ויצר תבונה מלאכותית בדמותו שתעזור לו ותלווה אותו בדרכו לממש את כל הפוטנציאל שלו כגיבור הגדול של כדור הארץ. לקח לקלארק וג`ור אל שנים כדי לבטוח אחד בשני וסוף סוף העונה יש ביניהם יחסי אב ובנו או הכי קרוב לכך שאפשר. עד כדי כך שקלארק מתייחס לג`ור אל כ Dad כינוי שהוא שמר לג`ונתן עד עכשיו.
אבל קלארק הוא לא בחור ככל הבחורים, יש לו מחויבות גדולות יותר ובהמשך להחלטה שלו לנתק את לויס מחיי הבלר כדי להגן עליה הוא החליט להבריז לה. הוא ידע שאם הוא יגיד לה שהוא הסיק שהטוימן השתמש בפיצוץ הראשון כדי להוציא את אוליבר ממחבואו ושכעת הטוימן ינסה להרוג את אוליבר, לויס תכנס ישר לתוך העניינים וחייה יהיו בסכנה. רק שקלארק לא לקח בחשבון את מה שלויס תרגיש כשהיא תגלה את האמת. ההבנה שלו שהיא הגדירה את ההתעניינות שלו בה כניסיון שלו להרחיק אותה מהסיפור כדי לא להיפגע מכך שקלארק הבריז לה שוב מדייט משאירה אותו קצת ללא מילים, גם הכניסה שלה הפתיעה אותו. (זאת פעם שניה הפרק שהיא כמעט דורסת אותו) אבל קלארק מחויב כעת להגן עליה והוא משתמש בתירוץ שהיא סיפקה לו שלא מדעת כדי להרחיק אותה מפגישת בעלי המניות. רק שמתוך המחשבות שלה שהוא שומע הוא מבין שללויס הסיפור לא באמת חשוב רק העובדה שהיא הרשתה לעצמה להיקשר למישהו למרות שכולם עוזבים אותה ממש כמו שקלארק עושה עכשיו. קלארק יודע שזה הדבר שלויס הכי רוצה להימנע ממנו, להיקשר לגבר שיעזוב אותה כמו אביה, ארתור קורי, אוליבר קווין וגבריאל גרנט. ופתאום הוא קולט שהוא הבא בתור ברשימה, שהוא עוזב אותה, משאיר אותה מאוחר. הוא מתחרט על כך ומנסה להחזיר אותה אבל לויס לא רוצה לשמוע.
בדיילי פלאנט אחר כך, ללא היכולת לקרוא מחשבות, קלארק רואה איך לויס יוצרת דיסטנס ביניהם, הוא מבין שהיא פגועה וכועסת וזה דוחף אותו להודות באמת שזה לא היה כאילו-דייט, זה היה דייט אמיתי שהוא הרס. ראשית, הוא מחזיר את מערכת היחסים המקצועית שלהם למצב הקודם בו הוא מבקש ממנה עזרה ועדיין לא עף סולו למרות שהוא ואנחנו יודעים שהוא יכול היה למסור את המאמר בזמן, לויס בהחלט ציפתה לכך. ואז כשזה חוזר למסלול הרגיל של הדברים הוא מתנצל שהוא הבריז מהדייט ומבקש אופציה לדייט שני. אתה לא מתייחס למשהו כדייט שני אם הדייט הראשון הוא רק כאילו-דייט למרות שקלארק ממשיך לקרוא לזה ככה אולי כדי להקל את האווירה רק שלויס לא משועשעת, היא אפילו לא מחייכת בתשובה. כן, לקלארק יהיה סיכוי לדייט שני איתה אבל הוא יצטרך לעבוד קשה כדי להשיג את זה.
קלארק עומד יפה בפני קלואי וממשיך להציב אותה במרחק זרוע ממנו. היא עוזרת לו בהשגת מידע ודברים טכניים כללים אבל בדברים של הרגש קלארק לא משתף אותה יותר ובכל פעם שהיא מנסה הוא מחזיר את השיחה לעבודה שלהם. יש לי הרגשה שאם זה היה כל אחד אחר קלארק היו אומר לו לא להתערב בעניינים לא לו אבל זו קלואי עם היסטוריה של עשר שנות חברות. כמה זמן ייקח לדעתכם עד שהיא תבין את הרמז?
בקומיקס סופרמן תמיד נמצא ברקע. ברוס ווין מואשם באונס ורצח ובורח מהכלא כדי להיות באטמן ורק באטמן, סופרמן מופיע כדי להביע תמיכה והשאלה היחידה שהוא שואל היא למה ברוס לא מטהר את שמו. קייל ריינר, הגרין לנטרן, נפגע מהגז של הג`וקר והוא מוצא את דרכו למטרופוליס ולא לגוטהם למרות שהגז הופך אותו למטורף כי הוא יודע בתת-הכרתו שסופרמן יעזור לו. כשבנו של גרין ארו נפגע וגוסס באמצע האוקיינוס זהו סופרמן שגרין ארו קורא לו לעזרה וקלארק מופיע תמיד. אני תמיד ראיתי את סופרמן כאח הגדול של הסופר-הירוס. הוא תמיד שם כשהם צריכים אותו, ברוב המקרים הם אפילו לא צריכים לבקש. לראשונה מאז שקלארק פגש את בארט הוא לוקח על עצמו את תפקיד האח הגדול. הוא יהיה שם בשביל אוליבר גם אם אוליבר ירק לו שוב בפרצוף, בדיוק כמו שקלארק היה מוכן להיות שם בשביל לקס עד שלקס הרג את לינול ואת שארית הטוב שבתוכו. קלארק עדיין רואה את אוליבר מתחת לכל המסכות ורגשות האשמה והוא יעשה כל מה שהוא יצטרך כדי שגם אולי יראה את זה ויצא מתוך הגיא צלמוות שהוא נמצא בו כרגע.
קלארק למד הפרק לסמוך על האינסטינקטים והאינטואיציה שלו, לא להיכנס למצבים כשהוא חושב שהוא יודע הכל, לחקור קצת לפני שהוא בוחר בדרך פעולה כלשהי. הוא נזכר כמה פגיעה לויס בפנים, הוא למד שהיא נמשכת אליו אבל שהיא לא תתן לו הנחות על סמך זאת ושהוא יצטרך להיות ראוי לה ולכל מה שהיא תסכים לתת לו. אני מקווה שהפרק הזה יעלה אותו על המסלול להיות גיבור טוב יותר ועיתונאי חוקר שמפצח סיפורים גדולים וזוכה בפוליצר ממש כפי שקלארק קנט האייקוני צריך להיות.
הפרק היה איטי מדי במקומות מסויימים וקצת התעמק יותר מדי בעניינים אחרים וכל הקטע באס אוף קלאב היה טיפה מוזר ולא התיישב טוב. קלארק מתרוצץ לכל הכיוונים כמו תרנגולת בלי ראש במקום להשתמש בראיית הרנטגן שלו כדי למצוא את הפצצה ולהעזר בסופר שמיעה שלו כדי לאתר את הטוימן בחדר. הוא כיפר על כך אחר כך בשיחה שלו עם רובו-טוימן אבל כל התרוצצויות האלו היו מיותרות. היה הומור בפרק, היו תובנות חדשות של הדמויות וזה פרק של בריאן מילר ולכן...
הפרק מקבל 7.5 משאיות מפלצת מתוך 10 אפשריות.
ציטוטים שאהבתי:
תקציר הפרק: קלארק מתערב במשבר בני ערובה, מתקיף את אחד בני הערובה שמחופש לחוטף וסופג את רוב הפיצוץ של הפצצה. כשלויס מגיעה למקום הוא מבין שהוא שומע את המחשבות שלה. קלואי מציעה לו לדבר על זה עם ג`ור אל וקלארק מתחיל לשמוע מחשבות של אנשים אחרים. ג`ור אל אומר שהיכולת לשמוע מחשבות היא זמנית, הופעלה בעקבות טעות בשיקול הדעת של קלארק ושהיא אחד מהמבחנים המנטליים של קלארק. אוליבר בנתיים מחפש צרות בבר במקסיקו עד שטס מתערבת ומחלצת אותו. טס אומרת שהיא צריכה שהוא יופיע בפני בעלי המניות כדי להציל את החברה שלהם. קלארק משתמש ביכולת שלו כדי לשכנע את בני הערובה לשתף איתו ועם לויס פעולה ואז מציע ללויס לצאת לכאילו-דייט לראלי מכוניות מפלצת, לויס מסכימה בשמחה. בזמן שקלואי ולויס מדברות על הדייט קלארק מגלה שמי שעומד מאחורי הפיצוץ הוא הטוימן שחזר כדי לאלץ את אוליבר להודות ברצח לקס. קלארק מבריז מהכאילו-דייט ללויס ומגיע לאס אוף קלאב. לויס מופיעה וקלארק משכנע אותה שהוא עושה את זה בשביל סיפור ולויס פשוט עוזבת. הטוימן מאלץ את אוליבר לנאום נאום משפיל באיום שהוא עומד על פצצת לחץ. באמצע הנאום היכולת נעלמת וקלארק נאלץ להשתמש באינטליגנציה הטבעית שלו ובאינטואיציה הקריפטונית כדי למצוא את הטוימן. קלואי מפעילה אזעקה וכל האנשים במועדון עוזבים. קלארק מוצא את הפצצה ואת הטוימן ומנסה לאלץ את הטוימן להגיד לו איך לנטרל את הפצצה. הוא מבין שהטוימן לא יסכן את חייו שכן הוא רוצה לרקוד על קברו של אוליבר ומבין שזה רובוט ולא טוימן. הוא מנטרל את הרובוט ואוליבר יורד מהפצצה. קלארק מבין שאוליבר ניסה להתאבד, מציע לו תמיכה ואוזן קשבת. טס מגיעה לתא הכלא של הטוימן יורה בו ברגל ונותנת לו לפענח את הלב הקריפטוני של מטאלו. קלארק מתנצל בפני לויס ומגשש לגבי אפשרות לדייט שני.
יש בפרק שתי עלילות. האחת, הראשית, עוסקת בקלארק באימונים של עם ג`ור אל והתפתחות כאדם וכגיבור. השניה, המשנית, עוסקת במסע של אוליבר לכפרה. הפרק נכתב על ידי בריאן מילר ולמרות שבריאן הוא המומחה הגדול ללויס ולקלארק הפרק לא עבד נכון, משהו לא זרם. הקצב השתנה, לעיתים איטי כשצריך להיות מהיר. יותר מדי התמקדות בדברים פחות מעניינים. הפרק לא היה מהודק מספיק. אולי הבעיה שלי היא שציפיתי לפרק נהדר וקבלתי פרק טוב. כשהטייזר התחיל חששתי שזה שוב פרק פלשבק, אני שמחה שטעיתי. הרבה ממה שקרה בפרק היה צפוי אבל זה לא הפריע לי כל כך, נהניתי יותר מדי בדרך. תפסתי את עצמי אומרת משהו שלא חשבתי שאגיד אי פעם - הפרק היה טוב יותר מEarshot מהעונה השלישית של באפי וזה אחרי שחששתי שהפרק הזה יעתיק ממנו. היו גם דברים שלא הסתדרו לי אבל אני אגיע אליהם כשאני אדבר על קלארק.
נתחיל בדמות המעצבנת הקבועה - קלואי. מה הבעיה שלה, לכל הרוחות? אני מבינה שהיא מנסה להגן על לויס. מצטערת, רגע, לא. אני לא חושבת שהשיחה שלה עם קלארק בדיילי פלאנט נובעת אך ורק מהגנה על לויס, אני חושבת שזה רק התירוץ. היא מדברת עם לויס, שומעת את לויס מרגישה שיש לה סיכוי למשהו אמיתי ומשמעותי עם קלארק והיא מתנהגת כאילו היא מצאה ג`וק בסלט שלה ולא נעים לה להגיד למלצר. בפרק שעבר התגלה שהיא עוקבת אחרי חברי המיני ג`סטיס ליג ללא ידיעתם והיא מעיזה להאשים את קלארק בפלישה לפרטיות? קלארק לא מסוגל להימנע מכך, קלואי בהחלט יכלה להימנע. חוץ מבפרק שעבר היא באופן קבוע מרצה לקלארק. אולי מספיק? מה מפריע לה כל כך במערכת היחסים בין קלארק ללויס? היא כל הזמן נכנסת באמצע. בגללה קלארק הפסיק לדבר עם לויס כבלר, עכשיו הוא גם צריך להתרחק ממנה כקלארק? המערכת יחסים בין קלארק ללויס גורמת לשניהם להתרגשות ולאושר למה קלואי מרגישה צורך להפריע כל הזמן? מהרגע שלויס התחילה לספר לה על הדייט התחננתי בפני המסך "קלואי, אל תתערבי, בבקשה, אל תתערבי." וכמובן שהיא התערבה. יש לקלואי מזל שלויס לא מודעת למה שקלואי עושה מאחורי גבה. אני לא חושבת שזה היה נגמר בטוב.
טס היתה נבזית ונהדרת כהרגלה. מסתובבת עם נשק ונראית טבעית אפילו עם תת-מקלע. (אבל מה הקטע עם החולצה המוזרה הזאת?) מגנה על אוליבר בדרכה וכמו תמיד יש לה כמה מניעים לכל פעולה שהיא עושה. היא מנסה להתקרב לאוליבר, נכון שיש לה מניע אנוכי אבל אני חושבת שהיא באמת רצתה להקשיב לו ורק התגובה הגסה של אוליבר גרמה לה לסגת מעבר לחומה שלה. אהבתי את התיחסות שלה לטוימן, נהדר. גם רעיון מצוין להשתמש בגאון המטורף שניתן לשלוט בו ולתמרן אותו כשהגאון האחר באזור הוא בעל יושרה ועסוק בעזרה לגוד גייס.
אהבתי את הטוימן בעונה הקודמת. בקומיקס איש זקן מטורף וקריפי שחושב שילדים הם טהורים ויוצר צעצועים קטלניים. וינסלו שאט הוא בפירוש לא בנאדם שפוי (ב Action Comics #865 הוא מקטר לג`יימי אולסון שהוא לא צריך לשהות בארקהם אלא בסטריקר איילנד כי הוא אויב של סופרמן ולא של באטמן. הבנאדם גאון ופסיכי). בפרק הזה הוא לא יצא מוצלח כל כך ולא כל כך קרימנל מאסטר מינד כפי שהוא היה בעונה הקודמת. גם המעשים שלו היו מוזרים. הוא חזר עם אוליבר על אותו תרגיל שהוא עשה במחסן בתחילת הפרק. הוא כעס כי אוליבר הפליל אותו ברצח לקס אבל וינסלו רצח את כל חברי מועצת המנהלים של לות`רקורפ, הם מראים לנו את זה בקטע של הפרקים הקודמים בסמולוויל בהתחלת הפרק. אם השם הטוב שלו כל כך חשוב לו אז למה הוא רצח כל כך הרבה אנשים? הוא תכנן גם את פצצת הקריפטונייט ההיא, ממש לא היה אכפת לו לרצוח כל כך הרבה אנשים רק בגלל שלקס ביקש. האם העובדה שטס גייסה אותו לשורותיה אומרת שנזכה להופעה חוזרת של טוימן ואולי אפילו הופעה מוצלחת יותר?
והדמות השנויה במחלוקת של הפרק היא לויס. הפתעתי אתכם, אה? בעיני היא לא היתה שנויה במחלוקת. לויס התנהגה וחשבה בפרק כמו הלויס שאני מכירה אבל יש אנשים שלא אהבו את הצורה שלויס הוצגה בפרק. בעיניהם לויס היתה פגיעה מדי, סמרטוטית מדי, להוטה מדי לזוגיות כלשהי. אני לא מסכימה. מהפרק הראשון שלויס הופיעה בו בעונה הרביעית ידענו שיש לה צד פגיע. בחייכם, היא חיכתה שאף אחד לא יהיה ליד הקבר של קלואי כדי לבקר שם והיא פשוט התפרקה בבכי. בעונה השביעית, כשהיא עזבה סופית את אוליבר, היא בכתה ואכלה גלידה והודתה בכאב בפני קלארק שהיא לא תוכל לשאת שגבר נוסף יעזוב אותה. מפתיע שבריאן מילר חשב שקלארק צריך לקרוא את מחשבותיה כדי לדעת עד כמה היא פגיעה. ולויס נמשכת מאוד לקלארק, היא לא יכולה להפסיק לחשוב על זה כשהיא רואה אותו. היא גם עושה מאמצים כדי לעמוד בקצב של קלארק, למרות שהיא הרבה יותר מנוסה ממנו. הקטע עם החוטיני היה כל כך מציאותי, כפי שתעיד כל בחורה שלבשה אי פעם חוטיני או תחתונים צמודים מדי, וכל כך מצחיק, במיוחד בגלל התגובה מאוד זחוחה של קלארק שהיה קצת יותר ממופתע ממה ששמע.
בפרק הקודם לויס זרקה לחלל האויר את המחסור שלה בשיחות מהבלר בפרק הזה היא שומרת את המחשבה הזאת לעצמה. "Downgraded from confidante to sidekick to nobody" ההתעלמות הזאת של הבלר ממנה פגעה בה קשות, ברמה שקלארק לא הבין אותה קודם. היא כל כך מדאיגה אותו שהוא גונב בשבילה סופגנייה. אבל החלק הכי כואב בא אחר כך כשלויס, כועסת, הגיעה לאס אוף קלאב ונדחפה פנימה יחד עם קלארק. היא מנסה לשכנע את עצמה שקלארק הציע לה לצאת והבריז לה רק בגלל סיפור ולא מסיבות אחרות וכשהוא מנצל את המידע הזה כדי לגרום לה לעזוב מה שהיא חושבת לעצמה "למה את נותנת לעצמך להיקשר כך? זה תמיד נגמר אותו דבר. הם תמיד עוזבים." מפתיע את קלארק כל כך שהוא מתחרט על כך שהוא ניסה להתפטר ממנה אבל זה מאוחר מדי, לויס עוזבת. אחרי ההתלהבות שלה מכך שהוא הציע לה לצאת ועוד בדיוק לבילוי שהיא רצתה ללכת אליו (קישור יפה מאוד להערה של קלארק לגבי העדרה של לויס בפרק 806 Prey ולאהבה הגדולה של לויס בקומיקס) ההברזה שלו בוודאי פגעה בה קשה, במיוחד אם היא חשבה שהוא עשה את זה בגלל סיפור.
אחרי כל כך הרבה שנים קשה לא להשוות בין לאנה ולויס ביחס לקלארק. שתיהן חסרות בטחון רק שלויס מסתירה את זה תחת מעטה של בטחון עצמי וקשיחות שמעטים (וביניהם קלארק) מצליחים לראות מעבר לו. שתיהן רוצות להיות בעלות משמעות בחייו של קלארק רק שלויס רוצה לעשות את זה בזכות עצמה ולאנה פנתה לאמצעים חיצוניים. קלארק מבריז לשתיהן, לרוב מסיבות טובות, הוא גם מתנצל בפני שתיהן רק שלאנה תמיד הובילה את זה לשאלת האמון ביניהם והתקשתה לסלוח לו. לויס לעומתה, מאמינה לו ומוכנה לסלוח לו, היא לא תשכח במהרה אבל מוכנה לסלוח, מוכנה להקשיב ולא קוטעת את קווי התקשורת ביניהם. לויס גם מוכנה לתת לו להנות מהספק בעוד שלאנה תמיד בטוחה שקלארק טועה או אשם במשהו. במקרה הזה לויס מוכנה לסלוח אבל מבהירה לו שהסליחה הזאת לא תבוא בקלות ושהוא יצטרך לפצות אותה. קלארק יותר ממוכן לעשות את זה ולויס מגיבה לכך, היא אולי סוגרת את הדלת אבל משאירה את החלון פתוח. היפותטית.
אמרתי בביקורת הקודמת שאוליבר עדיין לא הגיע לתחתית ושקלארק יתחרט כשויתר לו כל כך מהר והנה בא הפרק הזה, מוקדם משציפיתי, והוכיח את דבריי. אוליבר נכנס לבר ההוא במקסיקו כשהוא מחפש צרות. הוא מתנהג ביהירות, בשאננות, כאילו תלה מעליו שלט נאון שמזמין צרות לבוא ולחגוג. הוא עושה את כל הדברים שאסור לעשות והוא עושה אותם בכוונה. הוא נכנס לבר מפוקפק לבדו, לבוש כמו גרינגו עשיר, מתנגש בשולחן ומכיח שהוא שיכור, שולף את כל הכסף שיש לו, נותן לזוג שרמוטות להיצמד עליו ולנצל אותו ואז מתגרה בכוונה בבחור שגדול ממנו בכמה מספרים וכשזה מכה אותו אוליבר אפילו לא מנסה להתגונן. אם טס לא היתה מגיעה אוליבר בוודאי היה גומר בבית חולים מקסיקני או גרוע מזה. האשמה, הכאב והתיעוב העצמי כל כך קרובים לפני השטח שכמה מילים רכות ולטיפה על הגב מטס ועיניו של אוליבר מתמלאות דמעות. אבל אוליבר לא מוכן להיפתח בפני טס, הוא כבר לא מנסה להשיג ממנה שום דבר (אני עדיין משוכנעת שאוליבר חזר לטס בעונה הקודמת לא מסיבות רומנטיות בלבד) ואין לו כוונה לשתף פעולה עם טס. הוא מעביר את השיחה במהירות לעניין שלשמו טס הפריעה לו באמצע ההתאבדות על ידי בריון מקסיקני ולמרות ש"תעשיות קווין" מעניינת אותו כרגע פחות מקליפת שום הוא נאלץ לחזור למטרופוליס. טס לא מותירה לו ברירה.
וינסלו שאט ניסה לפגוע באוליבר בנאום שלו אבל הוא באמת פגע במטרה שם. אני לא ממש בטוחה שאוליבר הוא פחדן אבל הוא אכן בן עשירים מפונק וגנב ורוצח. בעצם, כשאני חושבת על זה, אוליבר כן פחדן. לקח לו הרבה זמן להודות בפני קלארק שהוא רצח את לקס מה שהיה הופך את זה לאמיתי, הוא גם לא היה מסוגל לעמוד מאחורי המעשים שלו ולכן הפליל את הטוימן ברצח של לקס והוא לא רצה להתמודד עם קלארק או להודות שקלארק צדק לגבי דיוויס שהוא פשוט ירה בו חץ קריפטונייט. הנאום הכיל את כל החסרונות של אוליבר ואוליבר בחר להאמין בהם ולא לראות את הדברים הטובים שיש בו. הוא גם ככה רצה למות, וינסלו פשוט נתן לו הזדמנות. אוליבר רק פספס את העובדה שהוא המתין עד שכל האנשים יעזבו את המועדון לפני שירד מהפצצה, זה לא משהו שכל אחד היה עושה.
למרות מה שאוליבר ראה בהשתקפות שלו אני לא מאמינה שאוליבר מושחת כמו לקס לות`ר. ללקס לא היו נטיות אובדניות אבל אם היו לו הוא לא ממתין שכל האנשים יצאו מהמועדון. הוא הגיע להרבה החלטות מוטעות בעונה הקודמת. מנסיון הרצח הראשון בפרק 810 Bride, ועד השימוש בחץ קריפטונייט נגד קלארק. הוא מודע לזה והוא משתלח בקלארק כי הוא יודע שקלארק יראה דרך המסכה שלו והוא מפחד שקלארק ישפוט אותו לא בגלל שקלארק הוא אדם שיפוטי אלא בגלל שאוליבר עצמו שופט את עצמו לחומרה. הוא לא מסוגל כרגע לראות איך מישהו יתייחס אליו אחרת. לפחות הוא ישר ומודה בפני קלארק שהוא רוצה למות, ממש כמו שהוא הודה בפרק הקודם שהוא נכשל בהגנתה של לויס. משהו באוליבר ממש זועק לעזרה וקלארק הפעם מקשיב והוא לא יוותר כל כך בקלות ואוליבר תופס את חבל ההצלה שקלארק זורק לו. הכרת התודה שלו בסוף השיחה שלהם היא כנה ואמיתית בדיוק כמו זו שבסוף הפרק הקודמת לא היתה. אוליבר לעולם לא יהפוך ללקס, הוא אכול חרטה ואשמה, שני רגשות שלקס מעולם לא חש.
היה היה פעם נער חווה צעיר שגילה שהוא חייזר שנשלח מכוכב שנהרס. הוא גילה שאביו הביולוגי צפה לו גדולות ויצר תבונה מלאכותית בדמותו שתעזור לו ותלווה אותו בדרכו לממש את כל הפוטנציאל שלו כגיבור הגדול של כדור הארץ. לקח לקלארק וג`ור אל שנים כדי לבטוח אחד בשני וסוף סוף העונה יש ביניהם יחסי אב ובנו או הכי קרוב לכך שאפשר. עד כדי כך שקלארק מתייחס לג`ור אל כ Dad כינוי שהוא שמר לג`ונתן עד עכשיו.
בהתחשב בכך שקלארק קיבל את הרושם שג`ור אל מצפה ממנו להתנתק מהעולם האנושי זה מאוד אירוני שגם ג`ור אל וגם לויס מנסים ללמד את קלארק להסתכל מתחת לפני השטח. מה שמוביל אותי ישירות לבעיה הראשונה שהיתה לי עם קלארק הפרק. הוא לא מתנהג כמו עיתונאי. בפרק 802 Plastique קלארק גורם ללויס לחקור את מותו של טומי, הוא שואל שאלות ואפילו מעלה תיאוריה הגיונית מאוד לאשם האמיתי בהתפוצצות. בפרק הזה קלארק מקבל פשוטו כמשמעו את המצב אפילו לא עצר לשאול את עצמו את השאלות המתבקשות. איפה היה החוטף? למה היה אחד מבני הערובה עם מסיכה על פניו? למה החוטף לא ביקש כופר? למה המשחקים האלה עם הטיימר והפצצה? מי יכול ליצור פצצה שכזאת? לויס היא זאת שגורמת לו לעצור ולחשוב. קלארק חשב שמספיק שהוא הציל את כולם אבל הוא העיף בן ערובה לצד השני של החדר בכוח כזה שהבחור היה זקוק לניתוח והוא היה כל כך בטוח בעצמו שהוא בקושי הספיק לחסום את רוב עוצמת הפצצה ושני שוטרים עפו כתוצאה מההדף. לא פלא שג`ור אל חש צורך לגרום לקלארק להשתמש בשכל שלו לשם שינוי.
לפני שני פרקים קלארק חתך את לויס מחייו כבלר. זה פחות הפריע לו כי הוא נמצא כמעט כל הזמן במחיצתה אבל ללויס זה מאוד מפריע ולמרות הוידוי שלה בפרק הקודם אני לא חושבת שקלארק קלט עד כמה השיחות עם הבלר היוו חלק משמעותי מחייה ועד כמה הן השפיעו על הדימוי העצמי שלה. והוא חמוד כמו כלבלב בניסיון שלו לעודד אותה עם הסופגנייה שהוא גנב מהמתמחה (הוא זז כל כך מהר, הוא לא יכל לקנות לה אחת טריה?). דעתה של לויס מוסחת מהתעלמותו של הבלר והיא חוזרת לכתבה על בני הערובה. מרגע שהיכולת לקרוא מחשבות מופיעה, קלארק לא יכול להפסיק לקרוא את מחשבותיה של לויס. הוא מכור. הוא אולי מציג את זה ככאב ראש לקלואי אבל החיוך הזחוח שלו במעלית די מסגיר את ההנאה הרבה שהוא מפיק מכך. בהתחשב בכך, בהחלט יכול להיות שזו פלישה לפרטיות אבל קלארק לא ממש שולט בזה, לוקח לו זמן להבחין בין מחשבות למילים, הוא לא ממש יכול לעצור בעצמו. למרות ההאשמה של קלואי, שקלארק מפשפש במחשבותיה של לויס כאילו איבד שם את מפתחותיו, קלארק הקשיב למחשבות של לויס ושמע שם בדידות שהדהדה עם שלו והוא החליט להעז ולהציע לה לצאת איתו. ההתלהבות שלה קצת הלחיצה אותו אז הוא צעד חצי צעד לאחור והפך את זה לכאילו-דייט ומכיוון שהוא רצה, כמו כל בחור בעולם, שהכאילו-דייט הזה יצליח הוא בחר במה שהיא רצתה יותר מכל. אבל קלארק הוא לא בחור ככל הבחורים, יש לו מחויבות גדולות יותר ובהמשך להחלטה שלו לנתק את לויס מחיי הבלר כדי להגן עליה הוא החליט להבריז לה. הוא ידע שאם הוא יגיד לה שהוא הסיק שהטוימן השתמש בפיצוץ הראשון כדי להוציא את אוליבר ממחבואו ושכעת הטוימן ינסה להרוג את אוליבר, לויס תכנס ישר לתוך העניינים וחייה יהיו בסכנה. רק שקלארק לא לקח בחשבון את מה שלויס תרגיש כשהיא תגלה את האמת. ההבנה שלו שהיא הגדירה את ההתעניינות שלו בה כניסיון שלו להרחיק אותה מהסיפור כדי לא להיפגע מכך שקלארק הבריז לה שוב מדייט משאירה אותו קצת ללא מילים, גם הכניסה שלה הפתיעה אותו. (זאת פעם שניה הפרק שהיא כמעט דורסת אותו) אבל קלארק מחויב כעת להגן עליה והוא משתמש בתירוץ שהיא סיפקה לו שלא מדעת כדי להרחיק אותה מפגישת בעלי המניות. רק שמתוך המחשבות שלה שהוא שומע הוא מבין שללויס הסיפור לא באמת חשוב רק העובדה שהיא הרשתה לעצמה להיקשר למישהו למרות שכולם עוזבים אותה ממש כמו שקלארק עושה עכשיו. קלארק יודע שזה הדבר שלויס הכי רוצה להימנע ממנו, להיקשר לגבר שיעזוב אותה כמו אביה, ארתור קורי, אוליבר קווין וגבריאל גרנט. ופתאום הוא קולט שהוא הבא בתור ברשימה, שהוא עוזב אותה, משאיר אותה מאוחר. הוא מתחרט על כך ומנסה להחזיר אותה אבל לויס לא רוצה לשמוע.
בדיילי פלאנט אחר כך, ללא היכולת לקרוא מחשבות, קלארק רואה איך לויס יוצרת דיסטנס ביניהם, הוא מבין שהיא פגועה וכועסת וזה דוחף אותו להודות באמת שזה לא היה כאילו-דייט, זה היה דייט אמיתי שהוא הרס. ראשית, הוא מחזיר את מערכת היחסים המקצועית שלהם למצב הקודם בו הוא מבקש ממנה עזרה ועדיין לא עף סולו למרות שהוא ואנחנו יודעים שהוא יכול היה למסור את המאמר בזמן, לויס בהחלט ציפתה לכך. ואז כשזה חוזר למסלול הרגיל של הדברים הוא מתנצל שהוא הבריז מהדייט ומבקש אופציה לדייט שני. אתה לא מתייחס למשהו כדייט שני אם הדייט הראשון הוא רק כאילו-דייט למרות שקלארק ממשיך לקרוא לזה ככה אולי כדי להקל את האווירה רק שלויס לא משועשעת, היא אפילו לא מחייכת בתשובה. כן, לקלארק יהיה סיכוי לדייט שני איתה אבל הוא יצטרך לעבוד קשה כדי להשיג את זה.
קלארק עומד יפה בפני קלואי וממשיך להציב אותה במרחק זרוע ממנו. היא עוזרת לו בהשגת מידע ודברים טכניים כללים אבל בדברים של הרגש קלארק לא משתף אותה יותר ובכל פעם שהיא מנסה הוא מחזיר את השיחה לעבודה שלהם. יש לי הרגשה שאם זה היה כל אחד אחר קלארק היו אומר לו לא להתערב בעניינים לא לו אבל זו קלואי עם היסטוריה של עשר שנות חברות. כמה זמן ייקח לדעתכם עד שהיא תבין את הרמז?
בקומיקס סופרמן תמיד נמצא ברקע. ברוס ווין מואשם באונס ורצח ובורח מהכלא כדי להיות באטמן ורק באטמן, סופרמן מופיע כדי להביע תמיכה והשאלה היחידה שהוא שואל היא למה ברוס לא מטהר את שמו. קייל ריינר, הגרין לנטרן, נפגע מהגז של הג`וקר והוא מוצא את דרכו למטרופוליס ולא לגוטהם למרות שהגז הופך אותו למטורף כי הוא יודע בתת-הכרתו שסופרמן יעזור לו. כשבנו של גרין ארו נפגע וגוסס באמצע האוקיינוס זהו סופרמן שגרין ארו קורא לו לעזרה וקלארק מופיע תמיד. אני תמיד ראיתי את סופרמן כאח הגדול של הסופר-הירוס. הוא תמיד שם כשהם צריכים אותו, ברוב המקרים הם אפילו לא צריכים לבקש. לראשונה מאז שקלארק פגש את בארט הוא לוקח על עצמו את תפקיד האח הגדול. הוא יהיה שם בשביל אוליבר גם אם אוליבר ירק לו שוב בפרצוף, בדיוק כמו שקלארק היה מוכן להיות שם בשביל לקס עד שלקס הרג את לינול ואת שארית הטוב שבתוכו. קלארק עדיין רואה את אוליבר מתחת לכל המסכות ורגשות האשמה והוא יעשה כל מה שהוא יצטרך כדי שגם אולי יראה את זה ויצא מתוך הגיא צלמוות שהוא נמצא בו כרגע.
קלארק למד הפרק לסמוך על האינסטינקטים והאינטואיציה שלו, לא להיכנס למצבים כשהוא חושב שהוא יודע הכל, לחקור קצת לפני שהוא בוחר בדרך פעולה כלשהי. הוא נזכר כמה פגיעה לויס בפנים, הוא למד שהיא נמשכת אליו אבל שהיא לא תתן לו הנחות על סמך זאת ושהוא יצטרך להיות ראוי לה ולכל מה שהיא תסכים לתת לו. אני מקווה שהפרק הזה יעלה אותו על המסלול להיות גיבור טוב יותר ועיתונאי חוקר שמפצח סיפורים גדולים וזוכה בפוליצר ממש כפי שקלארק קנט האייקוני צריך להיות.
הפרק היה איטי מדי במקומות מסויימים וקצת התעמק יותר מדי בעניינים אחרים וכל הקטע באס אוף קלאב היה טיפה מוזר ולא התיישב טוב. קלארק מתרוצץ לכל הכיוונים כמו תרנגולת בלי ראש במקום להשתמש בראיית הרנטגן שלו כדי למצוא את הפצצה ולהעזר בסופר שמיעה שלו כדי לאתר את הטוימן בחדר. הוא כיפר על כך אחר כך בשיחה שלו עם רובו-טוימן אבל כל התרוצצויות האלו היו מיותרות. היה הומור בפרק, היו תובנות חדשות של הדמויות וזה פרק של בריאן מילר ולכן...
הפרק מקבל 7.5 משאיות מפלצת מתוך 10 אפשריות.
ציטוטים שאהבתי:
Tess: Leave Oliver alone. [shoots Toyman in the knee] Pretty please?
Lois: [thinking] God, I am dragging ass today. I should go for coffee. No. No. What I actually need is a B-12 shot. I have to keep up with Clark. You know, you gotta remember what the General always says: on certain days you wear certain underwear. Why today of all days you decided to go with a thong
Clark: I don`t even know how someone would get a second date after messing things up like that.
Lois: Well... if people were to try that again? They might wanna do it on a slower news day. [quietly] Hypothetically speaking.
Clark: Well those don`t come along very often.
Lois: No.
Clark: I`m sure people would make sure they got it right the next time. Hypothetically speaking of course.
Lois: My thoughts exactly.
Lois; Did i miss him?
Clark: If by him you mean me, barely.
Lois; Not you, the blur.
Clark: You’re not running away from who you are; you’re running away from who you’re becoming. You don’t have to face it alone. Just because you’ve given up on Oliver Queen doesn’t mean I have
Lois: [thinking] God, I am dragging ass today. I should go for coffee. No. No. What I actually need is a B-12 shot. I have to keep up with Clark. You know, you gotta remember what the General always says: on certain days you wear certain underwear. Why today of all days you decided to go with a thong
Clark: I don`t even know how someone would get a second date after messing things up like that.
Lois: Well... if people were to try that again? They might wanna do it on a slower news day. [quietly] Hypothetically speaking.
Clark: Well those don`t come along very often.
Lois: No.
Clark: I`m sure people would make sure they got it right the next time. Hypothetically speaking of course.
Lois: My thoughts exactly.
Lois; Did i miss him?
Clark: If by him you mean me, barely.
Lois; Not you, the blur.
Clark: You’re not running away from who you are; you’re running away from who you’re becoming. You don’t have to face it alone. Just because you’ve given up on Oliver Queen doesn’t mean I have
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה