אחרי הפרק הרציני והעצוב מעט של שבוע שעבר קיבלנו את הפרק המהנה, המשעשע והמרתק הזה.
תקציר הפרק:
לויס חזרה לעיר ונפגשת עם פסיכולוגית. שני מעריצים של הבלר הולכים בעקבותיו ועושים הרבה בלאגן מה שפוגע במוניטין של הבלר ומעלה אותו לכוונת של התובע המחוזי המושחת. קלארק כבלר מנסה ליצור קשר מחדש עם לויס כדי להגן על שמו. לויס חושדת שקלארק הוא הבלר ומציבה את עצמה, מבלי להתכוון, כמטרה כשהיא אומרת במסיבת עיתונאים שהיא מכירה את הבלר ושיניחו לו להיות גיבור. התובע המחוזי מחליט להפליל את הבלר ברצח של לויס ושנים מאנשיו זורקים אותה מהגג של הדיילי פלאנט. קלארק מופיע כקלארק ומנסה להציל את לויס שנאחזת בקושי בעמוד של דגל. לויס אומרת לו שייתן לה לפול כי אסור לו לחשוף את הזהות שלו. המעריצים של הבלר, התאומים המופלאים, יוצרים פעולת הסחה. לויס נופלת והבלר מציל אותה. לויס מודה לקלארק אבל הוא מכחיש שהוא הבלר בדיוק כשטלפון ציבורי סמוך מצלצל. לויס עונה וזה הבלר. הבלר מודה לתאומים המופלאים ומעודד אותם להיות גיבורים בעצמם ולא חקינים של הבלר. קלארק וקלואי מדברים על האמצעים שקלואי משתמשת בהם (ריגול אחרי אנשים באמצעות מצלמות אבטחה, יצירת תוכנה שמזייפת קולות וכו') וקלואי אומרת לקלארק שהוא חייב להגדיל את ההבדל בינו לבין הבלר. קלארק מראה בבישנות ללויס בחדר הצילום בדיילי פלאנט את המשקפיים שלו ולויס מנשקת אותו רק כדי ללקות בהתקף בעקבות סדרה ארוכה של חזיונות אינטנסיביים.
תראו, זאת עומדת להיות ביקורת ארוכה מהרגיל כי הפרק עוסק בשני נושאים גדולים שלא התעסקתי איתם לעומק בעבר ונוגע שוב בנושא שלישי שעומד להתפתח עוד יותר בהמשך העונה וזה מלבד העלילה העונתית של הקנדורים. אני אנסה לתמצת כל נושא בשורות הראשונות של החלק העוסק בו ואם הנושא לא מעניין אתכם יותר פשוט תמשיכו הלאה. יהיו כתמיד הקטעים העוסקים ספציפית בדמויות מסוימות ואני אסכם עם כל מיני דברים קטנים שאהבתי או שלא וכמובן עם הניקוד. אני מסבירה את זה כי אני יודעת כמה קשה לפעמים לקרוא טקסטים ארוכים וחשוב לי שכל מי שקורא את הביקורות שלי יפיק מהם את המקסימום.
הדימוי של הבלר, או: סופרמן מול באטמן.
יש הרבה הבדלים בין באטמן לסופרמן. בהרבה מובנים הם שונים זה מזה כמו יום ולילה. באטמן משתמש בפחד ובאלימות כדי להילחם בפשע ופועל בעיקר בצללים והרחק מהמצלמות. סופרמן משתמש בתקווה ובאמונה עזה ברוח האנושית כדי להלחם באיומים שונים מפשע ועד יצורים אוכלי שמש, הוא מנסה להיות השראה לשאר בני האדם ולכן פועל בצורה מאוד בולטת (החליפה המאוד צבעונית, למשל), באור יום ומול עיני המצלמות. ברוב המדיות בהן התעסקו בסופרמן המעבר של קלארק לסופרמן הוא חד מאוד. בסרט "סופרמן" קלארק עוזב את סמולוויל אחרי שג'ונתן קנט נפטר מהתקף לב, מגיע ברגל לקוטב הצפוני, מקים את מצודת הבדידות ועובר את האימונים עם ג'ור אל שבסיומם הוא לובש את החליפה ועף. ב"לויס וקלארק, ההרפתקאות החדשות של סופרמן" קלארק מגיע למטרופוליס, מתקבל לעבודה בדיילי פלאנט ומבין שכדי לעזור לאנשים הוא חייב תחפושת ומבקש ממרתה קנט לתפור לו אחת. המעבר הוא די חד וחלק ברוב המקרים. ברוס ווין, כאדם ללא כוחות על, עובד ולומד קשה מאוד כדי להיות באטמן. אתה לא יכול לקום יום אחד, ללבוש חליפה שחורה וחגורת גאדג'טים ולהלחם בפושעים. הרבה פעמים באטמן צריך להתמודד עם דברים שנובעים מתקופת הלימודים שלו. בעוד שהמעבר של קלארק קנט לסופרמן הוא בעיקר רגשי ומנטלי, המעבר של ברוס ווין לבאטמן הוא פיסי ופסיכולוגי.
קלארק בסמולוויל, מתחילת העונה השמינית, נמצא בשלבי הביניים האחרונים לפני הפיכתו לסופרמן. אני יודעת שהוא התחיל במסע מהפרק הראשון של הסדרה אבל רק מתחילת העונה החמישית הנוכחות של היעוד והעתיד שלו מורגשת ממש כמו עוד דמות בסדרה. זה לא העניין של הכוחות, יש הרבה מאוד כוחות של סופרמן שלקלארק אין עדיין מלבד תעופה (ראיה טלסקופית ומיקרוסקופית, ראיית אינפרא אדום, חוש טעם, ריח ומישוש וגם החושים שיש לו לא חזקים כמו בקומיקס. סופרמן מסוגל לשמוע פעימות לב מהצד השני של כדור הארץ, הוא רגיש לתדרים שהמוח מפיק וכמובן לכל הספקטרום האלקטרומגנטי כך שהוא יכול ממש לראות תקשורת סלולרית, wifi וכו') זה יותר לקבל את העובדה שהוא שונה מכולם ויהיה תמיד כזה ומה לעשות בנוגע לכך. אני לא אכנס עכשיו לשלוש עונות של התחבטות נפשית ורגשית ואקפוץ ישירות לעונה השמינית. קלארק מתחיל להבין את ההשפעה שיכולה להיות לו על העולם כשלקס מסיר מעליו את כוחותיו. ההבנה שהוא יכול להוות איום כזה גדול לאנושות שג'ור אל הכין מנגנון הגנה שכזה גורמת לקלארק להסתכל על הכל מפרספקטיבה שונה לגמרי. מעניין מה בדיוק קרה באותם ארבעה שבועות שלא מצאו אותו. היה לו הרבה זמן לחשוב והוא החליט להשאיר את הילדות שלו מאחור ולויס עזרה לו בזה פרק אחר כך כשלימדה אותו איך גברים מתלבשים. ג'יימי חשף אותו כבלר לציבור ומה שקרה ב 815 Infamous גורם לו ליצור תלבושת נפרדת לבלר. כאשר ג'יימי מת ולויס נעלמה, קאל אל הכריז על הפרסונה של קלארק קנט כמתה ועבר לגור במצודת הבדידות הקפואה שלו. אם היה ספק בעניין אז הפרק הזה הבהיר את זה (והפרק הבא לפי כל הסימנים רק יחזק את זה) שממש כמו מותו של ג'יימי, היתה זו העלמותה של לויס שדחפה אותו להתרחק מהעולם. קלארק נעלם וקאל אל נצמד למורשת הקריפטונית שלו לא רק באימונים שלו אלא גם בצורה שהוא מתלבש. זה הסמל על החולצה, זה המעיל שאמנם מאוד מזכיר את ניו מהמטריקס אבל גם את התלבושת של זוד שבלקס ב 522 Vessel וב 601 Zod. אבל הבלר תמיד היה נחבא בצללים, אילולי ג'יימי הוא היה נשאר אגדה אורבנית ממש כמו ... באטמן. באטמן עובד הכי טוב בצללים, כאגדה אורבנית כי הוא מחפש להשפיע על פושעים, מחפש להרתיע אותם. יש הרבה יותר פושעים מבאטמן, אם הם יקלטו שזה בנאדם אחד שהוא אולי טיפה יותר חזק, מיומן ואינטליגנטי מהם הם פשוט יהרגו אותו. הוא אחד, הם רבים. אבל אם הם חושבים שהוא שד, מפלצת מהסיוטים שלהם הם אפילו לא ינסו להרוג אותו. באטמן בתחילת דרכו, בשנה הראשונה שלו לא הצליח עדיין ליצור את האימפקט הזה על הפושעים והוא נפגע הרבה יותר, היה אלים הרבה יותר והתחכך באלימות עם המשטרה בגוטהם. אחרי כמה אירועים, במיוחד אחד בו להקת עטלפים ענקית הגיעה והסוותה את הבריחה שלו ממצור משטרתי (ממש כמו ב"באטמן מתחיל"), נוצר לו הדימוי של יותר מאנושי והוא הצליח להכניס פחד אלוהים מפניו בלב עולם הפשע בגוטהם.
העניין הוא שסופרמן הוא לא באטמן. חלק מאוד חשוב מהדימוי של סופרמן הוא השקיפות שלו לאזרחי העולם. הוא לא לובש מסיכה, הוא פועל בעיקר באור יום מול המצלמות, הוא מתקשר עם הציבור ומשתף פעולה עם המשטרה. כן, לויס היא כביכול הדוברת שלו והדיילי פלאנט הוא הרבה פעמים המגן הגדול שלו אבל סופרמן מדבר עם אנשים מילדים קטנים ועד זקנות בכיסא גלגלים. הוא מקבל את מפתח העיר, ציורים שילדים מציירים לו וחדר מלא מכתבים בסניף הדואר המרכזי של מטרופוליס - כבוד ששמור רק לאלוהים ולסנטה קלאוס. המשוב הזה שהוא מקבל מאנשים מזין אותו ומחזק אותו. הידיעה שיש לו את התמיכה והאהבה של הציבור מדרבנת אותו לעשות אפילו יותר. זה עצוב באיזשהו מקום שלקלארק אין את זה עדיין.
קלארק לאורך כל העונה עד עכשיו נשאר בכוונה בצללים, אפילו כשלויס מתחננת בפניו ב 902 שיחשוף את פניו, הוא מתקדם מספיק לתוך האור כדי שהוא תראה את הסמל על החולצה אבל לא את פניו. זה מתסכל שרק החבר'ה הרעים זוכים לפגוש את הבלר פנים מול פנים. הסברתי בעבר למה הבלר הוא לא סופרמן, על כך שקלארק עדיין לא מבין את ההשפעה שיש לו ויכולה להיות לו אם הוא יעצור וידבר עם אנשים. ההשפעה הזאת הורגשה פעמים רבות בעונה השמינית, במיוחד ב 812 Bulletproof עם דן טרופין. עכשיו בעונה התשיעית, הבלר מסתובב ומציל אנשים ומשאיר את הסמל של בית אל בכל הצלה במטרה שהחתימה שלו תהפוך לסמל של תקווה. הוא לא רואה איך דבר כזה יכול להיות מובן לא נכון. קלארק בלי כוונה הופך את הסמל שלו למותג ואיפה שיש מותג יש גם חקיינים. ההשוואה המתבקשת בפרק הזה (וגם ההפקה לא חוששת להראות לנו את זה שוב ושוב) היא לסרט "האביר האפל". אלו החקיינים בתחילת הסרט, זאת הדרישה הציבורית מבאטמן לחשוף את עצמו וזאת ההחלטה שלו לקבל את האשמה על הרציחות של הרווי דנט בסוף הסרט. זה לא אותו הדבר, כמובן. הבלר הוא לא סנוב מקצועי כמו באטמן. הוא מעוניין להוות השראה לאנשים להפוך לגיבורים בפני עצמם (המכתב של הבלר ב 822 Doomsday עסק בעיקר בזה) ולכן הוא לא לועג לתאומים המופלאים אלא, אחרי שהוא מבהיר את הגבולות וכללי המשחק בעזרתה של קלואי, הוא מעודד אותם להמשיך ולהיות גיבורים. קלואי לא רוצה שקלארק יציג את עצמו כבלר, היא חושבת שהוא צריך לקבל על עצמו כל רפש וחטא שסאקס יחליט להטיח בו. לדעתה, קלארק חייב להגן על הזהות שלו בכל מחיר גם אם המוניטין שלו יפגע בתהליך. באטמן עושה את זה כדי להגן על המוניטין של דנט ומקריב את שמו הטוב כדי להגן על גוטהם. קלארק לא רוצה לראות את הסמל שלו ברפש, הוא רוצה שהסמל יהווה השראה לאנשים, יעורר בהם תקווה ולכן הוא לא יכול לתת לסאקס להכפיש את שמו של הבלר. הדרישה הציבורית מהבלר לקחת אחריות על מעשיו נובעת יותר מניסיון של רוי סאקס, התובע המחוזי, לטייח את השחיתות שלו ולהשתמש בבלר כמקפצה לתפקיד ראש העיר אבל קלארק מתפתה ברצינות לחשוף את עצמו ולהופיע במסיבת העיתונאים לא כבלר אלא כקלארק קנט שמציג את עצמו כבלר. זאת כבר הפעם השניה שקלארק שוקל לחשוף את עצמו כבלר בעונה הזאת. הוא נאבק בעצמו ב 902 כשלויס ביקשה לראות את פניו. הוא כמעט עשה את זה, כמעט נכנע לדחף לחשוף את עצמו אבל החשש הגדול שלו שהוא יחשוף את לויס לסכנה גרם לו לעצור בעצמו. כאן לויס לוקחת את ההחלטה מידיו. לא רק שהיא מגינה על זכותו של הבלר להישאר אנונימי, היא גם מתעקשת שהאנונימיות הזאת חיונית לתפקודו כגיבור של מטרופוליס ותוך כדי כך מציירת סימן גדול של מטרה על עצמה. הנושא של הדימוי של הבלר הושהה לזמן מה אבל קלארק כבר רוצה באיזשהו מקום לצאת מהצללים. זה לא מקומו הטבעי והוא יודע את זה עמוק בפנים אבל הוא לא מוכן עדיין לפתיחות העצומה של סופרמן לעולם, לצורה בה סופרמן כל כך בולט ולכן הבלר ימשיך להסתובב במטרופוליס כאילו היה ניו בבגדים שחורים עם ה S האפורה על החזה.
לויס ושני הגברים שבחייה.
אחד הדברים שקוסמים לנו כל כך בסיפור של סופרמן זאת לויס ליין. לויס היתה שם מהחוברת הראשונה, אפילו לקס לא זכה לכבוד הזה, ולמרות כל התהפוכות שהדמות עברה לאורך השבעים שנה של הקומיקס לויס תמיד תהיה אהבת חייו האמיתית של קלארק קנט. ממש כמו שלויס אומרת בפרק לקלארק על כך שהבלר בטח ברח לסטרוספירה אחרי הפשלה הזאת (השוטרים הסמויים המכוסים באבקה לבנה שמישהו שלח לדיילי פלאנט כמתנה) כי אין לו את לויס כדי שתשמור את הרגלים שלו על הקרקע (בתרגום מאוד חופשי שלי) סופרמן צריך את לויס כדי לזכור בשביל מי ומה הוא נלחם וכדי לזכור שהוא לא אל וצריך את האינטראקציה הזאת עם העולם. בלי לויס סופרמן הרבה פעמים פורש מהעולם או מתנהג כמו רודן עד שמישהו (בדרך כלל באטמן) גואל אותו מיסוריו. הבעיה של קלארק בעניין לויס היתה תמיד לדעת את מי היא אוהבת יותר, את סופרמן ההרואי או את קלארק הביישן.
ב"לויס וקלארק", כשטמפוס חושף בפני לויס את הסוד, לויס כועסת על השקרים וקלארק מבהיר שהסיבה שהוא לא סיפר לה היתה כי הוא רצה לוודא שהיא אוהבת אותו, לא את סופרמן. מה שדי בלבל את לויס כי מבחינתה הם אותו אדם. מה שמוביל אותי לקומיקס. הגילוי שקלארק הוא סופרמן בא אחרי שלויס וקלארק כבר מאורסים ולא מאוד מפתיע את לויס. שנים אחר כך, כשהם כבר נשואים, לויס נמצאת באזור מלחמה במזרח התיכון (היא מבקשת מוונדר וומן שתוודא שקלארק אוכל ולא שוקע בסיפור כל כך עמוק שהוא שוכח להיות אנושי) וסופרמן במטרופוליס נלחם בבאד גייז ונפצע מאוד קשה ומכיוון שזה יהיה מוזר עם וונדר וומן תטפל בקלארק קנט לאנה מתנדבת להשגיח עליו. כשקלארק מתעורר אחרי שינה עמוקה של כמה ימים, לאנה מחליטה להביע את רגשותיה. היא טוענת שהיא התחתנה (והתגרשה) עם פיט כי היא רצתה את קלארק קנט והתפשרה על פיט רוס ושלויס רצתה את סופרמן והתפשרה על קלארק קנט. סופרמן אומר לה בנימוס לא להתערב בחיי הנישואים שלו. אבל הטענה הזאת לא נכונה כי לויס כמה חוברות אחר כך כשהיא מתארת את הפעולות של סופרמן במהלך משבר לא מפסיקה להחליף בין סופרמן לקלארק ולבעלי. מבחינתה זה אדם אחד, לא משנה איך הוא קורא לעצמו ומה הוא לובש.
ללויס בפרק יש רגשות הערצה חזקים מאוד לבלר. האיש הציל אותה כמה פעמים, החמיא לה ונותן לה להרגיש חשובה ומשמעותית רק שהוא נעלם לו בדיוק כשהם התחילו להתקרב. היא מאוהבת בקלארק ואחרי 906 היא יודעת שהוא מאוהב בה. קשה לפרש את הנשיקה ההיא אחרת. ולפני שהיא מצליחה לעבד את הרגשות האלה מתברר לה פתאום ששני הגברים בחייה הם למעשה אדם אחד. ללויס זה לא משנה. לא אכפת לה שהוא משקר לה כדי להסתיר את הסוד הזה, מה שהיא מנסה להבין זה איך היא יכולה לעזור לו ברגע שהיא יודעת שהוא משבר בחייו. יותר מזה, היא מוכנה להקריב את עצמה בשביל להגן עליו ועל הזהות שלו. אחרי שקלואי מתערבת והבלר וקלארק מתגלים כשני אנשים שונים לויס בוחרת בקלארק. יש לה עדיין רגשות כלפי הבלר, הוא עדיין גיבור מבחינתה וקרוב לוודאי שאם הוא יתקשר שוב (והוא יתקשר שוב, קלארק לא ייעשה את הטעות הזאת פעמיים) היא תמשיך לפלרטט איתו אבל זה קלארק שהיא חושבת עליו, הבחור המודאג, המפוחד שירד למדף צר כדי לנסות להציל אותה, הבחור שבבישנות מראה לה את משקפיו, סודו הגדול, לאישורה. ולכן למרות הפחד שלה שגם הוא יעלם לה כמו כל האחרים היא מעיזה ומנשקת אותו באותה הפתאומיות שהוא נישק אותה.
לויס הוכיחה בפרק הזה, אפילו יותר מב 815 Infamous, שהיא יותר מראויה לדעת את האמת. יותר מכך, לויס תהיה בת ברית חזקה במיוחד אם היא תדע את האמת, אפילו יותר מקלואי. היא הוכיחה יכולת הקרבה עצמית, אינטליגנציה, סבלנות רבה, מחשבה מקורית ותושיה. והיא תתן את כולה למען הגבר שלה אם הוא גיבור או רק בחור מחווה נידחת בקנזס. לויס לא מסתכלת על הדברים האלה, היא מסתכלת על האישיות, על האופי ועל הלהט שמניע את הגברים בחייה אם זה אוליבר, אם זה הבלר, אם זה קלארק ואם זה קלארק-הבלר. אני יודעת שהמיתוס דורש שלויס לא תדע עדיין אבל אם היה אי פעם טיעון למה לויס צריכה וראויה לדעת, הפרק הזה הציג אותו בצורה החזקה ביותר.
ועכשיו הביקורת עצמה.
נתחיל עם קלואי כי היא הנושא השלישי שדיברתי עליו קודם. קלואי השתנתה מאוד מאז הפרק הראשון. כל מי שיראה אותה בפרק הראשון של הסדרה היום יתקשה להאמין שזו אותה דמות. קלואי ביסוד שלה מאוד דומה ללויס. יש לה חשש נטישה כבר בעונה הראשונה והיא נצמדת לקלארק שמבחינתה הוא הדבר החשוב בחייה אחרי העבודה העיתונאית שלה. קלארק היה החבר הראשון שלה בסמולוויל והוא היה כבר אז צוק איתן ויציב. לילדה שאימה השתגעה ואושפזה בבית משוגעים קלארק היה פשוט מגדלור של יציבות. הוא הצליח להיות נער חווה פשוט ומסתורין גדול בו זמנית וכמו שקלואי בעצמה אומרת "אולי הוא לא יהיה שם כשאת רוצה אבל הוא יהיה שם כשאת צריכה." וקלארק שם בכל פעם, חוץ מפעם אחת - הלוויה של ג'יימי ושלושת השבועות שאחריה. בביקורת שלי על 822 Doomsday לא התעסקתי בנושא מנקודת המבט של קלואי. האמת היא, שהיא הרגיזה אותי כל כך שפשוט לא חשבתי על זה. אבל זה בוודאי היה קשה לה מאוד לאבד ככה את כולם וכמה שאני מנסה קשה לי לבוא בטענות אל קלארק בעניין כי ההבנה שלי את מה שקלואי הרגישה בלוויה היא אינטלקטואלית. אני צריכה להזכיר לעצמי שהיא אהבה את ג'יימי ושהיא איבדה אותו בצורה איומה אבל בכל פעם שאני מנסה להרגיש אמפטיה וסימפטיה אליה בעניין עולה במוחי התמונה של קלואי מחשמלת את ג'יימי בעזרת שוקר כדי להציל את דיוויס או קלואי עוצרת את קלארק מלשלוח את דיוויס לפאנטום זון כשרק לפני רגע הוא כמעט הרג את ג'יימי ואוליבר. זה צד אחד של העניין, הצד השני הוא שכל אחד מתאבל אחרת ולא תמיד מוות מאחד אנשים, בהרבה מקרים הוא מפריד ביניהם. קלארק ניסוג לתוך עצמו אחרי הלוויה, אין לי מושג איך קלואי התמודדה עם מותו בטרם עת של ג'יימי אבל כנראה שלא באותה צורה. ככל שאני נזכרת יותר ביחס של קלואי לג'יימי בעונה השמינית אני מחבבת אותה פחות ופחות קונה את האבל שלה עליו. אבל נקודת המוצא להבנת קלואי בעונה התשיעית היא מה שהיא ראתה כנטישה של קלארק בלוויה של ג'יימי. (אז קדימה, הייזל, תאחסני את הכעס במגרה ונמשיך הלאה) לאורך שבע העונות הראשונות היו שני קבועים בחייה של קלואי, קלארק והעבודה העיתונאית. בעונה החמישית שני אלה כמעט התאחדו. קלואי השתמשה בעבודה העיתונאית שלה כדי לעזור לקלארק וקלארק עזר לקלואי בעבודה העיתונאית שלה. בעונה השביעית קלואי התחילה לעזור גם לאוליבר והחבריה העליזה שלו ואז לקס פיטר אותה וקלואי הקדישה את כל זמנה כדי לעזור לקלארק. בעונה השמינית קלואי הצליחה למצוא תחליף לעיתונות בחייה והיא התחילה לעזור למטאור פריק מה שהוביל להפיכתה למרכז המידע של המיני ג'סטיס ליג - Watchtower. בתחילת העונה התשיעית אין מיני ג'סטיס ליג. אני לא בטוחה שהקבוצה התגבשה שוב למרות שאוליבר חזר לעצמו ודיינה, ויקטור ובארט עזרו לו לחזור למסלול אבל קלואי בהחלט מתפקדת כ Watchtower. וזו הנקודה שבה אני מציגה דמות מהקומיקס, אורקל.
ברברה גורדון, בתו של רב-פקד ג'יימס גורדון, באטגירל. ברברה, בחורה אינטליגנטית ומוכשרת, סיימה את לימודיה באוניברסיטה ויצרה לעצמה פרסונה חדשה, אורקל. אורקל הציעה את שירותיה באנונימיות לממשלה והפכה להיות מרכזת מידע והאקרית. באחת החקירות שלו באטמן יצר איתה קשר והיא הפכה לאחד ממקורות המידע המרכזיים שלו. ברוס עוזר לה לממן את עצמה ומדירתה לאורקל יש גישה לכמעט כל מערכת קיימת ולמה שאין לה גישה היא פורצת. במשבר האחרון כדי לעצור את וירוס האנטילייף של דארקסייד היא הפילה את כל האינטרנט. כל הגוד גייז נעזרים בה, כולל הסיידקייק והיריב הכי גדול שלה הוא הקלקולטור שעושה מה שהיא עושה אבל בתשלום לבאד גייז. סמולוויל לא יכולה להביא את ברוס ווין לסדרה אז היא הופכת את קלואי לאורקל עם טון אפל יותר. טון אפל יותר כי למרות כל הבעיות שיש לאורקל עם באטמן היא לא מרגלת אחרי גוד גייז ובקושי מרגלת אחרי באד גייז. היא לא מצוטטת לשיחות פרטיות אלא אם כן יש סיבה ממש טובה לזה (הגנה על זהות של גוד גיי למשל). המגדל בסמולוויל דומה מאוד למשרד של אורקל ולקלואי מיומנות ויכולות דומה לאלו של ברברה גורדון ולאורקל שלמדה תחת כנפו של באטמן אין בעיה לתת למטרה לקדש את האמצעים. ההבדל הגדול, העיקרי הוא שהגוד גייז יודעים את זה ולכן בוטחים בה. הם יודעים מי אימן אותה, הם יודעים מה העקרונות שהיא חיה על פיהם ושהיא תעשה ככל יכולתה כדי להגן עליהם ולתת להם את המידע שהם צריכים אם הוא עומד ברשותה. זה כולל להעביר שיחות למטה של הג'סטיס ליג כדי שג'ון ג'ונס יוכל נגיד להתחזות לקלארק קנט כשפריי וויט מתקשר כדי להודיע לו שלויס נורתה ולהסתיר את העובדה שקלארק עומד עכשיו ליד הדלת בבית החולים הצבאי בו מנתחים את לויס בתלבושת של סופרמן.
בהחלט דומה למה שקלואי עושה בפרק הזה. רק שאורקל עושה את זה בידיעה ובהסכמה של האנשים שהיא מהווה עבורם רשת מידע ובטחון וקלואי עושה את זה מאחורי גבם ומתנהגת כאילו היא לא רואה את הבעיתיות של מעשיה אם בסופו של דבר הכוונות טובות והתוצאות מרשימות. נתעלם לרגע מהעובדה שהיא ניטרה שיחה של קלארק כבלר עם לויס וזאן (אחד התאומים) התעסק שם במשהו וכתוצאה מכך ההסוואה על הקול של הבלר השתבשה ולויס זיהתה אותו כקלארק. קלואי יודעת שהפעולות שלה לא לגמרי לגיטימיות. כשקלארק מתעמת איתה על כך יש לה רגע קטן של היסוס ואז היא פותחת בנאום חוצב להבות על כך שהמטרה מקדשת את האמצעים. אליסון משחקת את זה מצוין. זה היה מאוד מרשים.
קלואי מאוד מרוצה מעצמה בפרק. היתה לה הזדמנות לבחון את היכולות שלה כמרכז המבצעים של המיני ג'סטיס ליג, להסתיר את הזהות של קלארק מלויס ולמנוע משני מטאור פריק מלסכן את עצמם ואת המוניטין של הבלר. אבל היא גולשת מהר מדי לתפקיד אימא-תרנגולת (משהו שהתחיל מזמן כבר באמצע העונה השמינית) והיא קצת מקובעת מדי במסלולי מחשבה מסוימים. מבחינתה עדיף שקלארק יסבול הכפשות של המוניטין של הבלר (וכשלוחה המוניטין של ג'ור אל) מאשר שהוא יחשוף את עצמו בפני ההמונים. היא לעולם לא היתה חושבת על הפתרון של לויס. היא גם לא היתה מצליחה לנאום נאום כזה, אין בה את הלהט והאמונה העזה של לויס בבלר. קלואי שחוקה מדי בשביל זה. התפקיד של watchtower מאוד מתאים לה אני רק מקווה שהיא תפסיק עם הסודות והפלישה לפרטיות.
זוג התאומים, זאן שמסוגל להשתנות למצבי צבירה שונים של מים וג'יינה שיכולה להשתנות לחיות שונות, שמעו על הבלר והחליטו לחזק את האגדה שלו. הוא מצילים אנשים וחושפים פשעים ומשאירים מאחור את הסמל של הבלר. הם הקימו לו דף בפייסבוק שצבר אלפי מעריצים, כותבים בלוג בשמו ומשתמשים בטוויטר. השניים מאוד מחוברים לדור ה Y שכל חייו באינטרנט. הם מצלמים את ההצלות שלהם ומעלים אותם מיד לרשת. הם בני נוער שמחקים את הגיבור שלהם. רק שאין להם את הניסיון, היכולות או שיקול הדעת של הבלר. המניעים שלהם גם שונים וזה בא לידי ביטוי בטעויות שהם עושים. אבל הכוונות שלהם בסופו של דבר חיוביות, הם רוצים לעזור לאנשים. בהתחלה זה היה יותר לעזור לבלר אבל אחרי שהם קלטו את ההשלכות של הטעיות שלהם ושהם בלי כוונה סיבכו את הבלר בצרות, הם עושים את הדבר הנכון ועוזרים לבלר להציל את לויס. הם לא בטוחים שהם יכולים להיות גיבורים ואני מניחה שלפני שהבלר דיבר איתם הם היו מוכנים להסתפק בתפקידי תמיכה בלבד. אני חושבת שקלואי תגלה שהתאומים המופלאים יהפכו לגיבורים בפני עצמם ולא ישארו רק כגיבוי לבלר אפילו אם זה מה שהיא מצפה שהם יעשו. קלארק לא סיפר לה על נאום ההשראה שהוא נתן להם. ואני בעד, לא יזיק שבמטרופוליס יהיה יותר מגיבור אחד. הם אולי היו קצת פזיזים אבל הם לא טיפשים והעצה שלא לעשות טעויות מול עיני העולם נחתה על אוזניים קשובות. התאומים הם כלי עלילתי נהדר ממש כמו מקסימה בעונה הקודמת.
הוא עשה מעשה מאוד אמיץ ואימפולסיבי ונישק את לויס ואז היא נעלמה לו לשבועיים. הוא לא ישב באסם וזרק את הכדור שלו שוב ושוב על הקיר סטייל סטיב מקווין ב"הבריחה הגדולה" (תראו את הסרט, מומלץ בחום!) כמו שהוא עשה אחרי שאליסיה מתה בעונה הרביעית או בסוף 603 Wither כשלכולם יש עם מי להיות מלבדו. אבל זה לא אומר שהוא לא התגעגע. הוא יודע שהנשיקה הטרידה אותה ומנסה להעלות את הנושא. "האם זה בגלל מה שקרה?" ולויס מתחילה להסמיק, היא מסמיקה בגלל החלום בהקיץ שהיה לה הרגע, קלארק חושב שזה בגלל הנשיקה. הוא רוצה לדבר על זה אבל לויס עדיין בורחת מהנושא קלארק מרגיש שהוא מאבד שליטה על הענינים כשהחקיינים שלו צצים וכשלויס נותנת את הרושם שהיא מאמינה שהבלר מתחיל לפשל ורנדל, העורך הצעיר של הדסק העירוני, חושב שההתנהגות של הבלר היא סיפור במיוחד בגלל שהתובע המחוזי כועס בגלל שהמעשים של הבלר (ולמעשה החקיינים שלו) גרמו לכך שאחד מראשי הפשע בעיר ישאר חופשי. קלארק מנסה לגרום ללויס להשאיר ראש פתוח ולכתוב את שני הצדדים של הסיפור. לויס אומרת לו שזו תהיה בעיה אם הבלר ימשיך להתעלם ממנה. הוא בוודאי היה ממשיך להיצמד אליה עד שהיא היתה כותבת את הסיפור אם היא לא היתה מנפנפת אותו. קלארק מחליט להתקשר אליה כבלר ולויס לא עונה. קלארק באמת צריך עכשיו את לויס כדוברת מפני שלחקיינים של הבלר יש כנראה כשרון של ממש ליחסי ציבור. הוא מופתע לגלות שהקימו לבלר בלוג. קלארק, מהרגע שהוא מבין שהמעריצים האלה מנסים לעזור, מודאג שמישהו יפגע.
למחרת בתחנת הכוח הפגועה למרות שקלארק מנסה לגרום ללויס לתת לבלר הזדמנות להציג את הצד שלו בסיפור, לויס כבר בטוחה שזו פשלה נוספת של הבלר. כשהוא שואל אותה האם הבלר לא צלצל אליה להסביר, לויס מחייכת ואומרת שהיא לא ענתה ותוהה מדוע הוא פתאום מגן על הבלר. קלארק בחר להפסיק לצלצל ללויס כבלר כדי להגן עליה, הוא לא רצה מקרה נוסף כמו עם ג'ון קורבין. הוא לא ראה את המשמעויות הנוספות שיהיו לחוסר התקשורת הזאת עבור לויס. ב 904 הוא ראה איך העובדה שהבלר לא מתקשר אליה פגעה בדימוי העצמי של לויס ועכשיו הוא רואה איך לויס מגינה על עצמה ומענישה את הבלר על מה שהיא רואה כזלזול בה וחוסר כבוד אליה.
קלארק שומע צליל מוזר נובע מתחת לאחת ההריסות ומוצא שם טלפון עם הסקין הפקאצ'י ביותר שראיתי מזה זמן. הצמד הנלהב בנתיים כבר לא כל כך נלהב וכשהם מבינים שמישהו עלה עליהם הם עומדים לשנות את צורתם הבלר מתערב באחת הסצנות היפות ויזואלית בפרק והשניים עפים לצדדים מנוגדים של החדר חסרי הכרה. קלארק מביא אותם למגדל ונותן לקלואי לטפל בהם. הוא הולך לתחנת הכוח ועובד קשה כדי לתקן את הנזק שנגרם. ברגע שהחשמל חוזר הוא מתקשר ללויס כבלר. הפעם לויס עונה.
לויס נותנת לו הזדמנות להסביר את עצמו. הבלר לוקח אחריות על מה שקרה ומסביר שמעריצים נלהבים יתר על המידה אחראים לפשלות האחרונות ושהוא לא מתכוון למסור אותם לתובע המחוזי. לויס טוענת שללא הוכחות אנשים לא יקנו את הסיפור הזה ושהוא מסכן הרבה כדי להגן על מעריצים חסרי ידע והבלר אומר שלכל אחד מגיע הזדמנות שניה מה שמוביל את לויס לנאום שלם על חוסר הכבוד שהוא הראה לה כשקלארק מחייך ונהנה מכל רגע. הבלר אומר שהוא ניסה ליצור איתה קשר אבל לויס לא מקבלת את זה "יש לך כוחות על! למה שלא תרים טלפון?" לזה הבלר עונה "את פשוט תצטרכי לעשות משהו שאת מתקשה בו, תצטרכי לבטוח בי." ומנתק. לחלוטין לא מודע שהצמד הנלהב פישל שוב ושיבש את פעולת מסווה הקול כך שלויס שמעה את החלק האחרון של המשפט בקולו האמיתי.
למחרת בבוקר, קלארק אוכל ארוחת בוקר מאוד מרוצה מעצמו כי בחדשות מדברים איך הבלר עבד שעות נוספות כדי להחזיר את החשמל כשלויס מגיעה. היא מתנהגת קצת מוזר, קלארק שואל אותה מה קורה ולויס מסבירה שהיא קמה בבוקר וראתה את הדברים ברור מתמיד אבל לפני שקלארק מספיק להגיב הם שומעים בטלוויזיה את התובע המחוזי שמזמין את הבלר לצאת מהצללים ולהציג את עצמו במסיבת העיתונאים מאוחר יותר היום. קלארק אומר שזה יום חדשות עמוס ושהוא יסע עם לויס לעבודה ביום אחר.
בעיר, קלארק נפגש עם קלואי שמנסה להפחית בחשיבות מסיבת העיתונאים. אבל קלארק לוקח את זה ברצינות. הוא רואה את כל מה שהוא בנה בחודשים האחרונים יורד לטמיון והוא לא רוצה שהסמל של אביו יוכפש. הוא רוצה לחשוף את עצמו, קלואי מנסה לשכנע אותו לרדת מזה. היא טוענת שקלארק צריך לתת לכלבים להמשיך לנבוח אפילו אם זה אומר שהוא יצטרך לשבת בשקט כשמאשימים אותו בפחדנות ובהיותו סכנה לעיר (כמו שאוליבר עשה בתחילת העונה השישית כשלויס יצאה נגד גרין ארו) אבל לקלארק יש בעיה עם זה וקלואי לא מצליחה לשנות את דעתו. הוא עומד להציג את עצמו כבלר, כשלויס דוחפת את עצמה לבימה ומתחילה בנאום נלהב להגנת הבלר שהמסר שלו פשוט "תנו לבלר להיות הגיבור שהוא." שמסתיים במחיאות כפיים סוערות מהקהל ובקלארק מאוהב בה מחדש.
כשקלארק מגיע לדיילי פלאנט המקום במהומה ולויס לא נמצאת ליד השולחן שלה. הוא יוצא בעקבות כולם החוצה ורואה את לויס מנדנדת מתורן של דגל מראש הבניין, מבט מבוהל עולה על פניו, הוא קורא בשמה וממהר לגג. עכשיו אני תוהה, אם לא היה קהל עם מצלמות למטה ואלו היו רק הוא ולויס, האם הוא היה משתמש בכוחות שלו כדי להציל אותה? האם הוא היה חושף את עצמו לפניה? לעולם לא נדע. קלארק יורד למדף הצר מתחת למעקה וכמעט נופל לדאגתם של כל הצופים למטה ושולח את ידו ללויס. לויס אומרת שייתן לה ליפול, שיגן על הזהות שלו, שהיא מבינה למה הוא היה צריך לשקר לה וקלארק מבין שהיא קישרה בינו לבין הבלר ומשחק אותה תמים, כאילו אינו מבין על מה היא מדברת. הוא רואה את הערפל שזאן יצר מתפשט במהירות ברחוב למטה ומבין שהתאומים מספקים לו בדיוק את העזרה שהוא זקוק לה והוא מנסה להרגיע את לויס שהכל יסתדר. ידה של לויס מחליקה והיא נופלת לתוך הערפל. קלארק ממהר למטה, תופס אותה ומניח אותה ברכות על הקרקע. כשלויס קמה קלארק מופיע מתוך הערפל, מחבק אותה ואז מכחיש את הטענה שלה שהוא הבלר, לויס מתעקשת ולפני שהוא נאלץ לשקר לה שוב הטלפון מצלצל וזה הבלר.
למחרת הוא פוגש את קלואי ומגלה שהבלר הפך למותג ושמוכרים מרצנדייז עם הסמל שלו לא רחוק מהמגדל. קלואי כבר מיהרה לקנות הכל ונהנית מכל תשומת הלב החיובית שהבלר מקבל. קלארק רוצה לדעת איך היא התחזתה לו ומאיפה היא ידעה מה להגיד ומתי ולא מתלהב ממה שהוא שומע. הוא שוב מנסה לדבר איתה על הנטייה שלה לפלוש לפרטיות שלו אבל קלואי מגינה על עצמה בתקיפות ובהתחשב בתוצאות שהיא השיגה קלארק נאלץ לוותר.
קלארק בדיילי פלאנט לוקח את לויס לחדר הצילום כדי לחשוף בפניה את הסוד שלו. לויס אומרת שהוא לא צריך לקחת ברצינות את מה שהיא אמרה על הגג אבל קלארק מסתובב אליה כשהוא מרכיב משקפיים "אני מעט קצר רואי" הוא אומר ולויס לוקחת ממנו את המשקפיים ומנסה אותם על עצמה ואז מכניסה אותם לכיס שלו. קלארק מציג את המשקפיים בבישנות ובמבוכה לאישורה של לויס. ואז לויס דוחפת לעברו ערימה של מגאזינים, עולה עליהם ומפתיעה אותו בנשיקה. מאז הנשיקה ב 610 Hydro כשלויס מנשקת את קלארק כגרין ארו, בכל פעם שאני רואה את הסצנה הזאת שבה לויס מביעה את הערכתה הרבה של המיומנות שלו בנשיקות, אני אומרת ללויס שעל המסך "חכי שהוא ינשק אותך כששניכם תהיו מוכנים." וקלארק אמנם מופתע קצת בהתחלה אבל אז הוא נכנס כולו לנשיקה ולויס מרימה את הרגל ו... מתמוטטת בזרועותיו בהתקף.
קלארק היה מדהים בפרק. מהחלום בהקיץ של לויס ועד החזיונות שלה שסגרו את הפרק הייתי מרוצה לחלוטין מקלארק. הוא היה צמוד אליה כל הפרק ואמנם היא לא חלקה איתו את החלומות בהקיץ האלה אבל הוא גרם שלא במתכוון להתקף רציני שלהם שאולי יגרום ללויס סוף סוף לספר לו עליהם. קלארק היה מוצלח בפרק כקלארק וכבלר. השיחה בסוף עם התאומים היתה יכולה להיות הרבה יותר תקיפה ומחנכת, יותר דומה לשיחה הראשונה של קלואי איתם, אבל קלארק בחר לעודד אותם, לתת להם השראה ועצה טובה. במקום להרתיע אותם הוא בחר להזהיר אותם ולתת להם להחליט לבד ובכך מראה אמון רב בשניים האלה והם לא יהיו מעוניינים לאכזב אותו. עם לויס הוא סבלני וקשוב אבל מצליח להתנהג כמו בחור ולא להבין נשים. הוא סוף סוף מתקשר והיא לא עונה? וכשהיא כבר עונה ונותנת לו שטיפה על ההתעלמות שלו ממנה בשבועות האחרונים הוא עומד וסופג הכל בהנאה. הוא פשוט נהנה לדבר איתה כבלר אפילו כשהיא כועסת עליו. ואז היא עמדה על הבימה במסיבת העיתונאים, ומבלי שהוא יגיד לה אומרת את כל הדברים שהוא רצה להגיד, אומרת לאנשים מה הבלר מנסה לעשות ונותנת לו גיבוי מלא, לא רק שלה אלא של כל האנשים שמקשיבים לה. הוא היה כל כך גאה בה שם ונראה כאילו הוא התאהב בה מחדש. הוא היה כל כך מודאג לגביה על הגג, ההקלה שהופיעה על פניו מהרגע שזאן יצר את הערפל היתה ממש מורגשת. הוא לא יכול היה לספר לה את האמת והוא יודע שהוא חייב ליצור בידול גדול יותר בינו לבין הבלר ההרואי והמשקפיים מספקים לו את הסוד שהוא כביכול מסתיר ועוזרים לו להראות רחוק מלהיות גיבור, אני חושבת שהמילה שלויס השתמשה בה היתה דורק. היא הפתיע אותו כשהיא נשקה אותה ככה פתאום אבל קלארק לא יוותר על הזדמנות לנשק את לויס. הנשיקה הקודמת השאירה לו טעם של עוד. כשהיא מתמוטטת בזרועותיו הוא ממש מודאג.
בתור בחורה וחובבת סופרמן, הפרק הזה היה ממש תענוג, גם טום ווליניג עם חזה חשוף, גם חתיך עם החולצה הכחולה וגם מרכיב סוף סוף את המשקפיים. אפילו אם המשקפיים יעלמו שוב, הם פשוט עשו לי את הפרק. מי שטוען שטום ווליניג לא יודע לשחק רואה כנראה סדרה אחרת. המשחק שלו בפרק היה מדהים. אולי זאת היתה טעות לפרט ככה את הפרק, מתחשק לי לראות אותו שוב אז תסלחו לי לאיזו שעה.
הפרק הזה היה פרק לויס, פרק שלישי כזה מאז שלויס הופיעה בעונה הרביעית. בהתחשב בכמויות של פרקי קלואי, לאנה, אוליבר ואפילו ג'יימי לויס ממש קופחה בזמן מסך. העונה הזאת מפצה על כך ובגדול. לויס לא היתה בפרק הקודם ולמרות שאני מבינה למה ולמרות ששמחתי שהם הסבירו את היעלמותה, לא אהבתי את הסיבה שהם נתנו. לויס מעולם לא הצטיירה לי כמי שתברח מאינטימיות בצורה כזאת אבל הפרק הזה הוסיף פן נוסף לכך שפשוט מיקם טוב יותר את ההעלמות שלה.
ללויס יש בעיה רצינית כרגע, היא חווה (אני מתקשה להחליט איך לקרוא לזה) חלומות בהקיץ ארוטיים במיוחד, חיים במיוחד עם קלארק מתחת לשמש אדומה וזה מלבד המקטעים הקצרים והלא נעימים שכבר ראינו. אני מניחה שהחלומות האלה לא פוסחים על הפן הרגשי ודי ברור שלקלארק בחלומות האלה רגשות עזים אליה. וכשהחלומות האלה מתחילים להתבטא במציאות נגיד בכך שקלארק ניגש אליה ומשום מקום סותם לה את הפה בנשיקה צרפתית ארוכה. העולם שלה מתערער. לא פלא שהיא נמלטה על נפשה.
אבל לויס היא לא ילדה קטנה, היא אישה בוגרת ושפויה. היא מודעת לכך שיש לה חור בזיכרון, היא מודעת לכך שחזיונות רודפים אותה, חזיונות שברובם מאוד לא נעימים והיא מודעת לכך שהחיים הפרטיים שלה לא בדיוק נורמליים והיא עושה את הדבר השפוי והבוגר והולכת לפסיכולוגית. המשרד של הפסיכולוגית הוא כל כך נשי, עם מקלות ריח וספות וכיסאות עם מעשי טלאים וגן חול מניטורי והרבה מקום להסתובב בו. לויס נראית ממש לא שייכת והיא גם לא מרגישה בנוח. היא לא מפסיקה לזוז על הכיסא וברגע שהפסיכולוגית מזכירה את השם של קלארק לויס ישר קופצת על הרגליים ומתחילה לנוע בעצבנות בחדר. מתחילת העונה הרביעית קלואי וקלארק צוחקים שלויס אף פעם לא מוותרת מהרגע שהיא בוחרת מטרה ולויס באמת מגיעה לטיפול הפסיכולוגי כדי לפתור את הבעיה שיש לה כעת ואפילו אם היא מאוד לא מרגישה בנוח היא תישאר שם ותמשיך בטיפול עד שהיא תרגיש שהיא השיגה את מה שרצתה. היא גם תעז ותתמודד עם נושאים שמלחיצים אותה אפילו אם התגובה הראשונית שלה היא מגננה. הפסיכולוגית שואלת על המעורבות של קלארק בחלומות הארוטיים האלה ולויס ישר קופצת אבל מיד אחר כך היא עונה על השאלה של הפסיכולוגית בכנות ובהשלמה. לויס מבולבלת, הרגשות שלה מפוזרים על כל השטח ובדיוק עכשיו כשקלארק הולך על הרגשות שלו, משהו שהיא ציפתה לו מאז החתונה של קלואי, היא צריכה להתמודד עם חזיונות על זוגיות צמודה, ארוטית ומלאה איתו ולהתמודד עם הבלר שהחליט פתאום לחזור לתמונה. קלארק, היא חושבת, שומר סוד בפניה אבל זה לא מה שבאמת מטריד את לויס. מה שמדאיג אותה הוא שקלארק ייעלם, יעזוב אותה ממש כמו הגבר השני בחייה שבוחר ברגע הזה בדיוק כדי להתקשר. היא בטיפול פסיכולוגי והיא פגועה וכועסת אז הבלר יכול להמשיך ולהתקשר אליה היא לא תענה לו. הפסיכולוגית נותנת לה עצה טובה. אל תתמקדי בבלר שהוא בלתי מושג אלא בקלארק שרוצה בקשר איתה.
אני לא יכולה שלא לתהות האם היא עונה לבלר בפעם השנייה שהוא מצלצל כי קלארק ביקש ממנה לתת לו הזדמנות להסביר את עצמו או בגלל שהאירועים הגיעו לנקודה כזאת שהיא צריכה לשמוע את הצד שלו בשביל הסיפור שלה. היא מוכנה לתת לבלר להסביר את עצמו אבל היא כבר לא המעריצה הנלהבת (אמרתי לכם שזה יקרה!), היא יותר סקפטית והיא מצפה להסברים וליחס של כבוד. הוא צריך ממנה משהו והיא מצפה ממנו לכבד אותה בתמורה. אם היא הייתה רואה את החיוך של הבלר בזמן הנאום הזה היא הייתה דוחפת אותו מהגג. הבלר דורש ממנה לקחת סיכון ולבטוח בו וההסוואה מוסרת מהקול שלו ולויס שומעת את קלארק. ואם קודם הרגשות שלה היו מפוזרים לכל כיוון עכשיו הם בספין מטורף. כשהיא מגיעה לבית החווה בבוקר שלמחרת היא פועלת לפי העצה שהיא עצמה נתנה לקלואי בעונה הרביעית ונותנת לקלארק כל הזדמנות לחשוף את סודו אפילו אם בעקיפין. היא מנסה להראות לו שהיא שם בשבילו ושהיא מוכנה להקשיב. לא משנה באיזו מערבולת רגשית היא נמצאת כרגע כלפי חוץ, כלפי קלארק היא מנסה להראות שקולה וסבלנית וקשובה. כאשר התובע המחוזי מעלה את המשחק לרמה חדשה, קלארק ממהר למגדל ולויס ממהרת לפסיכולוגית. הפסיכולוגית קצת מופתעת לראות אותה במשרד ואז לויס מפילה עליה את הפצצה האמיתית. הפסיכולוגית לא מתקשה כל כך להאמין אבל היא עדיין לא מודעת לכך שהמתקשר המסתורי של לויס הוא הבלר. היא מנסה לתקוע סיכות בתיאוריה הזאת ולמרות שלויס מוכנה להודות שאולי היא צודקת היא עדיין מאמינה שקלארק הוא הבלר. זה לא שהיא לא הרגישה בעבר שקלארק שומר סוד בפניה, היא דיברה על זה עם הפסיכולוגית רק יומיים קודם. ושוב, ללויס אין בעיה עם כך שקלארק שומר מפניה סודות ומשקר לה כדי להגן על הזהות שלו, היא מבינה למה הוא עושה את זה. אותה יותר מטריד שהוא צריך להחליט החלטה חשובה והיא לא יודעת איך לעזור. יותר מזה, היא לא בטוחה שלחשוף את האמת תהיה ההחלטה הנכונה, מה שמוביל אותה להארה ולויס מחליטה מה לעשות וקמה באותו הרגע כדי לעשות את זה.
לויס והבלר דיברו כמה פעמים, בתכיפות גבוהה יותר מאז שהיא חזרה ואנחנו לא ממש יודעים על מה הם דיברו. האם הבלר הסביר ללויס מדוע הוא משאיר את הסמל שלו בכל מקום? האם הוא הסביר לה מה הוא מנסה לעשות? אני מעדיפה להאמין שהוא לא עשה את זה, שלויס הבינה את זה בעצמה. כי זה הופך את הנאום שלה במסיבת העיתונאים למרשים הרבה יותר. לחלוטין אדישה לסכנה שהיא חושפת את עצמה אליה לויס עומד על במת הנאומים ומודיעה שהיא מכירה את הבלר, היא הביטה לתוך ליבו והכוונות שלו טובות. אנשי מטרופוליס, היא אומרת, צריכים לאפשר לבלר להיות הגיבור שהוא צריך להיות. היא חוזרת לדיילי פלאנט ורואה את הורד ואת הפתק ומרגישה כאילו זכתה באמונו של הבלר ולכן ממהרת לגג. מי שמחכה לה שם הורס לה את כל המצב רוח.
רוי סאקס המושחת הפך לפרויקט האישי של לויס בזמן האחרון. יש לו סיבות טובות לא לסבול אותה וזה עוד לפני שהיא נטרלה את הניסיון שלו להכפיש את הבלר. אבל הוא מהטיפוסים שהופכים ללימונים ללימונדה. הפללת הבלר ברצח של לויס תחזיר אותו למסלול המהיר לראשות העיר. האנשים שלו מעיפים אותה מהגג והוא אפילו לא ממצמץ. רק שללויס יותר נשמות מלחתול והיא מצליחה להיאחז בתורן של דגל.
כמה דקות לאחר מכן וקהל גדול מתאסף למטה ברחוב וקלארק מודאג מופיע על הגג מעליה. אחרי שהיא כמעט נופלת, לויס מתחילה עם נאום ההקרבה העצמית. היא לא רוצה שקלארק יסכן את הזהות שלו בשבילה. הוא חשוב מדי לעיר, לעולם. ואז היא מחליקה ונופלת לתוך הערפל ומוצאת את עצמה על הקרקע בריאה ושלמה. היא מוצאת את קלארק ששמח שהיא חיה, היא מחבקת אותו ומודה לו אבל קלארק מכחיש מעורבות בחילוץ ולויס מתאכזבת שהוא עדיין משקר לה. באותו הרגע הטלפון הציבורי מצלצל ולויס עונה ושומעת את קולו של הבלר. למחרת, בפגישה עם הפסיכולוגית, לויס הרבה פחות עצבנית. היא לא זזה ממקום למקום, לא מנסה לכסות את הברכיים שלה עם החצאית. הפסיכולוגית שמחה שלויס חיה ומראה הערצה ללויס על כך שהמתקשר המסתורי שלה היה הבלר אבל לויס לא מרגישה כל כך טוב עם עצמה. היא מאוכזבת מעצמה על הטעות שעשתה לגבי קלארק והבלר. הפסיכולוגית מסבירה שזה טבעי להשליך את התכונות ההרואיות של הבלר על הגבר שבחיה כלומר קלארק ולויס מודה בפני עצמה שלמרות שהיא התרגשה שהבלר צלצל אליה המחשבות שלה חוזרות תמיד לקלארק. הבחור המפוחד שסיכן את עצמו כדי להציל אותה.
בחדר הצילום, כשקלארק עומד לחשוף בפניה את הסוד שלו, לויס כבר לא מרגישה צורך לדעת. קלארק מתעקש והיא משתפת פעולה ומדרבנת אותו להראות לה את מה שהוא מסתיר. כשקלארק בביישנות מסוימת מסתובב עם משקפיים ומודה שהוא קצר ראיה, לויס מהססת לפני שהיא מגיבה. זה לא סוד כל כך גדול או נורא והמשקפיים חמודות בצורה יורמית ולויס מרכיבה אותן בעצמה ואומרת, מודעת היטב שהוא ממתין בנשימה עצורה למוצא פיה, שהם מאוד קלארק קנט. היא מודה בפניו שהאמונה שלה שהוא הבלר הייתה מוטעת ולא הוגנת כלפיו. היא קוראת לו הבחור הנחמד ביותר שהיא מכירה. כשקלארק תוהה האם זאת דרכה להגיד לו שהיא שונאת את המשקפיים, לויס מביעה את דעתה האישית עליהם ואת דעתה המקצועית ומשאירה לקלארק להחליט אם להרכיב אותם או לא. ממש לפני שהיא עוזבת את החדר היא משנה את דעתה ומחליטה לקחת סיכון שקלארק לא ייעלם לה ומנשקת אותו באותה הפתאומיות שהוא נישק אותה לפני שבועיים. קלארק מנשק טוב משזכרה ולפתע היא מקבלת התקף של חזיונות ומאבדת את ההכרה.
אהבתי את לויס בפרק, שזה לא חדש. לויס של סמולוויל הפכה ללויס של הקומיקס בפרק הזה. יש בה את כל האלמנטים של לויס. היא הפכה לנערת הבלר. אחרי הנאום שלה במסיבת העיתונאים היא גם מטרה לכל אויבי הבלר. לויס בברור מרגישה מאוד נוח עם הבלר, אם ב 901 היא חששה לאחר ולאכזב אותו עכשיו היא מחליטה לא לענות לטלפונים שלו ואין לה בעיה להביע את דעתה על ההתנהגות שלו כלפיה. זה היה רעיון חכם ומוצלח במיוחד שלויס תפנה לפסיכולוגית. זה מציג אותה כבוגרת ומאפשר לנו הצצה למחשבות ולרגשות שלה. אני הרגשתי שלויס בפגישה הראשונה שלה הייתה מפוזרת על כל השטח. הרגשות שלה לבלר ולקלארק והחלומות שלה. כשהיא חשבה שקלארק הוא הבלר בפגישה השניה, למרות שהיא עדיין זינקה רגשית ממקום למקום, הייתה לי תחושה שהכל הרבה יותר ברור לה שהדברים הסתדרו לה במקום. בפגישה השלישית, הבלר כבר פחות מדאיג את לויס. מי שמעניין אותה זה קלארק שהפגין דאגה אמיתית לה והיה מוכן לסכן את חייו כדי להצילה והיא פחות אנרגטית כאילו הגיעה לאיזו נקודת אמצע, שהמטולטלת הרגשית שחוותה בימים האחרונים נעצרה סוף סוף.
לויס שיתפה פעולה עם קלארק בחדר הצילום כי היא אוהבת אותו וזה לא דרש ממנה מחויבות רגשית אבל ממש לפני שהיא עוזבת, רגע אחרי שהיא שוב טפחה לקלארק על הזרוע כאילו הם חברים, היא מחליטה לקחת סיכון ולקפוץ למים העמוקים והיא מנשקת אותו בדרכה שלה. יעזוב או לא יעזוב, לויס החליטה לקחת סיכון עם נער החווה התמים למראה.
אריקה דורנס היא לויס ליין. היא לא משחקת את לויס ליין, היא לויס ליין. ממש כמו שטום ווליניג לא משחק את קלארק קנט, הוא קלארק קנט. אני לא חושבת שיש משהו להוסיף לזה.
את התסריט כתבה אן קופל סאנודרס, תסריטאית חדשה בסמולוויל אבל היא כתבה שני פרקים ב"צ'אק" (אחד מהם מספיק טוב שאני אזכור אותו), פרק ב"אארוקה", 6 פרקים ב"באטלסטאר גלקטיקה" ופרק ב"24". היא הצליחה לכתוב פרק כל כך טוב, כל כך מדויק, כל כך מהודק שהיא הורידה מבחינתי את בריאן מילר מהפסגה. לפי IMDB היא תסריטאית בפרק נוסף בעונה שאין לי מושג על מה הוא אבל אני כבר מחכה בנשימה עצורה.
האם הפסיכולוגית הזאת עובדת עבור טס? או, מה שנשמע לי סביר יותר, שטס מודעת לפגישות הללו ומצותתת לפגישות של לויס.
דברים קטנים שהטרידו אותי:
• היה עדיף, לדעתי, אם רוי סאקס היה מוזכר, אפילו בחולף, בפרקים קודמים. זה היה יוצר תחושה מוצלחת של המשכיות. (עוד חבר עתידי לאינטרגנג?)
• קלארק על הגג יכול היה להשתמש בדגל כדי להציל את לויס אבל קטן עלינו.
• תזכירו לי שוב, בת כמה היתה לויס כשאימה נפטרה?
דברים קטנים שאהבתי:
- לויס אומרת לקלארק מה צבע התחתונים שלה כל בוקר. מחווה לסרט "סופרמן".
- לויס נאחזת מראש הדיילי פלאנט, מחווה נוספת ל"סופרמן".
- מרצ'נדייז של הבלר. ה CW פרייארים אם הם לא מתחילים לשווק גם אותם וגם את מחזיקי המפתחות של הדיילי פלאנט.
- הרינגטון של הבלר. (ללויס יש את המספר שלו?) בקישור יש את הרינגטון כקובץ טקסט, פשוט תמחקו את .TXT ויהיה לכם גם.
- פרק של סמולוויל שמתפרש על 4 ימים. מרשים!
אולי זה פרק פילר, אולי לא. לא אכפת לי. נהניתי ממנו ללא סוף וחיוך עדיין עולה על פניי כשסצנות מסוימות עולות בזכרוני. זה גם פרק לויס. אז, אולי לא תסכימו איתי אבל אני נותנת לפרק...
10 רינגטונים של Holding out for a hero מתוך 10 אפשריים.
ציטוטים שאהבתי מהפרק:
תקציר הפרק:
לויס חזרה לעיר ונפגשת עם פסיכולוגית. שני מעריצים של הבלר הולכים בעקבותיו ועושים הרבה בלאגן מה שפוגע במוניטין של הבלר ומעלה אותו לכוונת של התובע המחוזי המושחת. קלארק כבלר מנסה ליצור קשר מחדש עם לויס כדי להגן על שמו. לויס חושדת שקלארק הוא הבלר ומציבה את עצמה, מבלי להתכוון, כמטרה כשהיא אומרת במסיבת עיתונאים שהיא מכירה את הבלר ושיניחו לו להיות גיבור. התובע המחוזי מחליט להפליל את הבלר ברצח של לויס ושנים מאנשיו זורקים אותה מהגג של הדיילי פלאנט. קלארק מופיע כקלארק ומנסה להציל את לויס שנאחזת בקושי בעמוד של דגל. לויס אומרת לו שייתן לה לפול כי אסור לו לחשוף את הזהות שלו. המעריצים של הבלר, התאומים המופלאים, יוצרים פעולת הסחה. לויס נופלת והבלר מציל אותה. לויס מודה לקלארק אבל הוא מכחיש שהוא הבלר בדיוק כשטלפון ציבורי סמוך מצלצל. לויס עונה וזה הבלר. הבלר מודה לתאומים המופלאים ומעודד אותם להיות גיבורים בעצמם ולא חקינים של הבלר. קלארק וקלואי מדברים על האמצעים שקלואי משתמשת בהם (ריגול אחרי אנשים באמצעות מצלמות אבטחה, יצירת תוכנה שמזייפת קולות וכו') וקלואי אומרת לקלארק שהוא חייב להגדיל את ההבדל בינו לבין הבלר. קלארק מראה בבישנות ללויס בחדר הצילום בדיילי פלאנט את המשקפיים שלו ולויס מנשקת אותו רק כדי ללקות בהתקף בעקבות סדרה ארוכה של חזיונות אינטנסיביים.
תראו, זאת עומדת להיות ביקורת ארוכה מהרגיל כי הפרק עוסק בשני נושאים גדולים שלא התעסקתי איתם לעומק בעבר ונוגע שוב בנושא שלישי שעומד להתפתח עוד יותר בהמשך העונה וזה מלבד העלילה העונתית של הקנדורים. אני אנסה לתמצת כל נושא בשורות הראשונות של החלק העוסק בו ואם הנושא לא מעניין אתכם יותר פשוט תמשיכו הלאה. יהיו כתמיד הקטעים העוסקים ספציפית בדמויות מסוימות ואני אסכם עם כל מיני דברים קטנים שאהבתי או שלא וכמובן עם הניקוד. אני מסבירה את זה כי אני יודעת כמה קשה לפעמים לקרוא טקסטים ארוכים וחשוב לי שכל מי שקורא את הביקורות שלי יפיק מהם את המקסימום.
הדימוי של הבלר, או: סופרמן מול באטמן.
יש הרבה הבדלים בין באטמן לסופרמן. בהרבה מובנים הם שונים זה מזה כמו יום ולילה. באטמן משתמש בפחד ובאלימות כדי להילחם בפשע ופועל בעיקר בצללים והרחק מהמצלמות. סופרמן משתמש בתקווה ובאמונה עזה ברוח האנושית כדי להלחם באיומים שונים מפשע ועד יצורים אוכלי שמש, הוא מנסה להיות השראה לשאר בני האדם ולכן פועל בצורה מאוד בולטת (החליפה המאוד צבעונית, למשל), באור יום ומול עיני המצלמות. ברוב המדיות בהן התעסקו בסופרמן המעבר של קלארק לסופרמן הוא חד מאוד. בסרט "סופרמן" קלארק עוזב את סמולוויל אחרי שג'ונתן קנט נפטר מהתקף לב, מגיע ברגל לקוטב הצפוני, מקים את מצודת הבדידות ועובר את האימונים עם ג'ור אל שבסיומם הוא לובש את החליפה ועף. ב"לויס וקלארק, ההרפתקאות החדשות של סופרמן" קלארק מגיע למטרופוליס, מתקבל לעבודה בדיילי פלאנט ומבין שכדי לעזור לאנשים הוא חייב תחפושת ומבקש ממרתה קנט לתפור לו אחת. המעבר הוא די חד וחלק ברוב המקרים. ברוס ווין, כאדם ללא כוחות על, עובד ולומד קשה מאוד כדי להיות באטמן. אתה לא יכול לקום יום אחד, ללבוש חליפה שחורה וחגורת גאדג'טים ולהלחם בפושעים. הרבה פעמים באטמן צריך להתמודד עם דברים שנובעים מתקופת הלימודים שלו. בעוד שהמעבר של קלארק קנט לסופרמן הוא בעיקר רגשי ומנטלי, המעבר של ברוס ווין לבאטמן הוא פיסי ופסיכולוגי.
קלארק בסמולוויל, מתחילת העונה השמינית, נמצא בשלבי הביניים האחרונים לפני הפיכתו לסופרמן. אני יודעת שהוא התחיל במסע מהפרק הראשון של הסדרה אבל רק מתחילת העונה החמישית הנוכחות של היעוד והעתיד שלו מורגשת ממש כמו עוד דמות בסדרה. זה לא העניין של הכוחות, יש הרבה מאוד כוחות של סופרמן שלקלארק אין עדיין מלבד תעופה (ראיה טלסקופית ומיקרוסקופית, ראיית אינפרא אדום, חוש טעם, ריח ומישוש וגם החושים שיש לו לא חזקים כמו בקומיקס. סופרמן מסוגל לשמוע פעימות לב מהצד השני של כדור הארץ, הוא רגיש לתדרים שהמוח מפיק וכמובן לכל הספקטרום האלקטרומגנטי כך שהוא יכול ממש לראות תקשורת סלולרית, wifi וכו') זה יותר לקבל את העובדה שהוא שונה מכולם ויהיה תמיד כזה ומה לעשות בנוגע לכך. אני לא אכנס עכשיו לשלוש עונות של התחבטות נפשית ורגשית ואקפוץ ישירות לעונה השמינית. קלארק מתחיל להבין את ההשפעה שיכולה להיות לו על העולם כשלקס מסיר מעליו את כוחותיו. ההבנה שהוא יכול להוות איום כזה גדול לאנושות שג'ור אל הכין מנגנון הגנה שכזה גורמת לקלארק להסתכל על הכל מפרספקטיבה שונה לגמרי. מעניין מה בדיוק קרה באותם ארבעה שבועות שלא מצאו אותו. היה לו הרבה זמן לחשוב והוא החליט להשאיר את הילדות שלו מאחור ולויס עזרה לו בזה פרק אחר כך כשלימדה אותו איך גברים מתלבשים. ג'יימי חשף אותו כבלר לציבור ומה שקרה ב 815 Infamous גורם לו ליצור תלבושת נפרדת לבלר. כאשר ג'יימי מת ולויס נעלמה, קאל אל הכריז על הפרסונה של קלארק קנט כמתה ועבר לגור במצודת הבדידות הקפואה שלו. אם היה ספק בעניין אז הפרק הזה הבהיר את זה (והפרק הבא לפי כל הסימנים רק יחזק את זה) שממש כמו מותו של ג'יימי, היתה זו העלמותה של לויס שדחפה אותו להתרחק מהעולם. קלארק נעלם וקאל אל נצמד למורשת הקריפטונית שלו לא רק באימונים שלו אלא גם בצורה שהוא מתלבש. זה הסמל על החולצה, זה המעיל שאמנם מאוד מזכיר את ניו מהמטריקס אבל גם את התלבושת של זוד שבלקס ב 522 Vessel וב 601 Zod. אבל הבלר תמיד היה נחבא בצללים, אילולי ג'יימי הוא היה נשאר אגדה אורבנית ממש כמו ... באטמן. באטמן עובד הכי טוב בצללים, כאגדה אורבנית כי הוא מחפש להשפיע על פושעים, מחפש להרתיע אותם. יש הרבה יותר פושעים מבאטמן, אם הם יקלטו שזה בנאדם אחד שהוא אולי טיפה יותר חזק, מיומן ואינטליגנטי מהם הם פשוט יהרגו אותו. הוא אחד, הם רבים. אבל אם הם חושבים שהוא שד, מפלצת מהסיוטים שלהם הם אפילו לא ינסו להרוג אותו. באטמן בתחילת דרכו, בשנה הראשונה שלו לא הצליח עדיין ליצור את האימפקט הזה על הפושעים והוא נפגע הרבה יותר, היה אלים הרבה יותר והתחכך באלימות עם המשטרה בגוטהם. אחרי כמה אירועים, במיוחד אחד בו להקת עטלפים ענקית הגיעה והסוותה את הבריחה שלו ממצור משטרתי (ממש כמו ב"באטמן מתחיל"), נוצר לו הדימוי של יותר מאנושי והוא הצליח להכניס פחד אלוהים מפניו בלב עולם הפשע בגוטהם.
העניין הוא שסופרמן הוא לא באטמן. חלק מאוד חשוב מהדימוי של סופרמן הוא השקיפות שלו לאזרחי העולם. הוא לא לובש מסיכה, הוא פועל בעיקר באור יום מול המצלמות, הוא מתקשר עם הציבור ומשתף פעולה עם המשטרה. כן, לויס היא כביכול הדוברת שלו והדיילי פלאנט הוא הרבה פעמים המגן הגדול שלו אבל סופרמן מדבר עם אנשים מילדים קטנים ועד זקנות בכיסא גלגלים. הוא מקבל את מפתח העיר, ציורים שילדים מציירים לו וחדר מלא מכתבים בסניף הדואר המרכזי של מטרופוליס - כבוד ששמור רק לאלוהים ולסנטה קלאוס. המשוב הזה שהוא מקבל מאנשים מזין אותו ומחזק אותו. הידיעה שיש לו את התמיכה והאהבה של הציבור מדרבנת אותו לעשות אפילו יותר. זה עצוב באיזשהו מקום שלקלארק אין את זה עדיין.
קלארק לאורך כל העונה עד עכשיו נשאר בכוונה בצללים, אפילו כשלויס מתחננת בפניו ב 902 שיחשוף את פניו, הוא מתקדם מספיק לתוך האור כדי שהוא תראה את הסמל על החולצה אבל לא את פניו. זה מתסכל שרק החבר'ה הרעים זוכים לפגוש את הבלר פנים מול פנים. הסברתי בעבר למה הבלר הוא לא סופרמן, על כך שקלארק עדיין לא מבין את ההשפעה שיש לו ויכולה להיות לו אם הוא יעצור וידבר עם אנשים. ההשפעה הזאת הורגשה פעמים רבות בעונה השמינית, במיוחד ב 812 Bulletproof עם דן טרופין. עכשיו בעונה התשיעית, הבלר מסתובב ומציל אנשים ומשאיר את הסמל של בית אל בכל הצלה במטרה שהחתימה שלו תהפוך לסמל של תקווה. הוא לא רואה איך דבר כזה יכול להיות מובן לא נכון. קלארק בלי כוונה הופך את הסמל שלו למותג ואיפה שיש מותג יש גם חקיינים. ההשוואה המתבקשת בפרק הזה (וגם ההפקה לא חוששת להראות לנו את זה שוב ושוב) היא לסרט "האביר האפל". אלו החקיינים בתחילת הסרט, זאת הדרישה הציבורית מבאטמן לחשוף את עצמו וזאת ההחלטה שלו לקבל את האשמה על הרציחות של הרווי דנט בסוף הסרט. זה לא אותו הדבר, כמובן. הבלר הוא לא סנוב מקצועי כמו באטמן. הוא מעוניין להוות השראה לאנשים להפוך לגיבורים בפני עצמם (המכתב של הבלר ב 822 Doomsday עסק בעיקר בזה) ולכן הוא לא לועג לתאומים המופלאים אלא, אחרי שהוא מבהיר את הגבולות וכללי המשחק בעזרתה של קלואי, הוא מעודד אותם להמשיך ולהיות גיבורים. קלואי לא רוצה שקלארק יציג את עצמו כבלר, היא חושבת שהוא צריך לקבל על עצמו כל רפש וחטא שסאקס יחליט להטיח בו. לדעתה, קלארק חייב להגן על הזהות שלו בכל מחיר גם אם המוניטין שלו יפגע בתהליך. באטמן עושה את זה כדי להגן על המוניטין של דנט ומקריב את שמו הטוב כדי להגן על גוטהם. קלארק לא רוצה לראות את הסמל שלו ברפש, הוא רוצה שהסמל יהווה השראה לאנשים, יעורר בהם תקווה ולכן הוא לא יכול לתת לסאקס להכפיש את שמו של הבלר. הדרישה הציבורית מהבלר לקחת אחריות על מעשיו נובעת יותר מניסיון של רוי סאקס, התובע המחוזי, לטייח את השחיתות שלו ולהשתמש בבלר כמקפצה לתפקיד ראש העיר אבל קלארק מתפתה ברצינות לחשוף את עצמו ולהופיע במסיבת העיתונאים לא כבלר אלא כקלארק קנט שמציג את עצמו כבלר. זאת כבר הפעם השניה שקלארק שוקל לחשוף את עצמו כבלר בעונה הזאת. הוא נאבק בעצמו ב 902 כשלויס ביקשה לראות את פניו. הוא כמעט עשה את זה, כמעט נכנע לדחף לחשוף את עצמו אבל החשש הגדול שלו שהוא יחשוף את לויס לסכנה גרם לו לעצור בעצמו. כאן לויס לוקחת את ההחלטה מידיו. לא רק שהיא מגינה על זכותו של הבלר להישאר אנונימי, היא גם מתעקשת שהאנונימיות הזאת חיונית לתפקודו כגיבור של מטרופוליס ותוך כדי כך מציירת סימן גדול של מטרה על עצמה. הנושא של הדימוי של הבלר הושהה לזמן מה אבל קלארק כבר רוצה באיזשהו מקום לצאת מהצללים. זה לא מקומו הטבעי והוא יודע את זה עמוק בפנים אבל הוא לא מוכן עדיין לפתיחות העצומה של סופרמן לעולם, לצורה בה סופרמן כל כך בולט ולכן הבלר ימשיך להסתובב במטרופוליס כאילו היה ניו בבגדים שחורים עם ה S האפורה על החזה.
לויס ושני הגברים שבחייה.
אחד הדברים שקוסמים לנו כל כך בסיפור של סופרמן זאת לויס ליין. לויס היתה שם מהחוברת הראשונה, אפילו לקס לא זכה לכבוד הזה, ולמרות כל התהפוכות שהדמות עברה לאורך השבעים שנה של הקומיקס לויס תמיד תהיה אהבת חייו האמיתית של קלארק קנט. ממש כמו שלויס אומרת בפרק לקלארק על כך שהבלר בטח ברח לסטרוספירה אחרי הפשלה הזאת (השוטרים הסמויים המכוסים באבקה לבנה שמישהו שלח לדיילי פלאנט כמתנה) כי אין לו את לויס כדי שתשמור את הרגלים שלו על הקרקע (בתרגום מאוד חופשי שלי) סופרמן צריך את לויס כדי לזכור בשביל מי ומה הוא נלחם וכדי לזכור שהוא לא אל וצריך את האינטראקציה הזאת עם העולם. בלי לויס סופרמן הרבה פעמים פורש מהעולם או מתנהג כמו רודן עד שמישהו (בדרך כלל באטמן) גואל אותו מיסוריו. הבעיה של קלארק בעניין לויס היתה תמיד לדעת את מי היא אוהבת יותר, את סופרמן ההרואי או את קלארק הביישן.
ב"לויס וקלארק", כשטמפוס חושף בפני לויס את הסוד, לויס כועסת על השקרים וקלארק מבהיר שהסיבה שהוא לא סיפר לה היתה כי הוא רצה לוודא שהיא אוהבת אותו, לא את סופרמן. מה שדי בלבל את לויס כי מבחינתה הם אותו אדם. מה שמוביל אותי לקומיקס. הגילוי שקלארק הוא סופרמן בא אחרי שלויס וקלארק כבר מאורסים ולא מאוד מפתיע את לויס. שנים אחר כך, כשהם כבר נשואים, לויס נמצאת באזור מלחמה במזרח התיכון (היא מבקשת מוונדר וומן שתוודא שקלארק אוכל ולא שוקע בסיפור כל כך עמוק שהוא שוכח להיות אנושי) וסופרמן במטרופוליס נלחם בבאד גייז ונפצע מאוד קשה ומכיוון שזה יהיה מוזר עם וונדר וומן תטפל בקלארק קנט לאנה מתנדבת להשגיח עליו. כשקלארק מתעורר אחרי שינה עמוקה של כמה ימים, לאנה מחליטה להביע את רגשותיה. היא טוענת שהיא התחתנה (והתגרשה) עם פיט כי היא רצתה את קלארק קנט והתפשרה על פיט רוס ושלויס רצתה את סופרמן והתפשרה על קלארק קנט. סופרמן אומר לה בנימוס לא להתערב בחיי הנישואים שלו. אבל הטענה הזאת לא נכונה כי לויס כמה חוברות אחר כך כשהיא מתארת את הפעולות של סופרמן במהלך משבר לא מפסיקה להחליף בין סופרמן לקלארק ולבעלי. מבחינתה זה אדם אחד, לא משנה איך הוא קורא לעצמו ומה הוא לובש.
ללויס בפרק יש רגשות הערצה חזקים מאוד לבלר. האיש הציל אותה כמה פעמים, החמיא לה ונותן לה להרגיש חשובה ומשמעותית רק שהוא נעלם לו בדיוק כשהם התחילו להתקרב. היא מאוהבת בקלארק ואחרי 906 היא יודעת שהוא מאוהב בה. קשה לפרש את הנשיקה ההיא אחרת. ולפני שהיא מצליחה לעבד את הרגשות האלה מתברר לה פתאום ששני הגברים בחייה הם למעשה אדם אחד. ללויס זה לא משנה. לא אכפת לה שהוא משקר לה כדי להסתיר את הסוד הזה, מה שהיא מנסה להבין זה איך היא יכולה לעזור לו ברגע שהיא יודעת שהוא משבר בחייו. יותר מזה, היא מוכנה להקריב את עצמה בשביל להגן עליו ועל הזהות שלו. אחרי שקלואי מתערבת והבלר וקלארק מתגלים כשני אנשים שונים לויס בוחרת בקלארק. יש לה עדיין רגשות כלפי הבלר, הוא עדיין גיבור מבחינתה וקרוב לוודאי שאם הוא יתקשר שוב (והוא יתקשר שוב, קלארק לא ייעשה את הטעות הזאת פעמיים) היא תמשיך לפלרטט איתו אבל זה קלארק שהיא חושבת עליו, הבחור המודאג, המפוחד שירד למדף צר כדי לנסות להציל אותה, הבחור שבבישנות מראה לה את משקפיו, סודו הגדול, לאישורה. ולכן למרות הפחד שלה שגם הוא יעלם לה כמו כל האחרים היא מעיזה ומנשקת אותו באותה הפתאומיות שהוא נישק אותה.
לויס הוכיחה בפרק הזה, אפילו יותר מב 815 Infamous, שהיא יותר מראויה לדעת את האמת. יותר מכך, לויס תהיה בת ברית חזקה במיוחד אם היא תדע את האמת, אפילו יותר מקלואי. היא הוכיחה יכולת הקרבה עצמית, אינטליגנציה, סבלנות רבה, מחשבה מקורית ותושיה. והיא תתן את כולה למען הגבר שלה אם הוא גיבור או רק בחור מחווה נידחת בקנזס. לויס לא מסתכלת על הדברים האלה, היא מסתכלת על האישיות, על האופי ועל הלהט שמניע את הגברים בחייה אם זה אוליבר, אם זה הבלר, אם זה קלארק ואם זה קלארק-הבלר. אני יודעת שהמיתוס דורש שלויס לא תדע עדיין אבל אם היה אי פעם טיעון למה לויס צריכה וראויה לדעת, הפרק הזה הציג אותו בצורה החזקה ביותר.
ועכשיו הביקורת עצמה.
נתחיל עם קלואי כי היא הנושא השלישי שדיברתי עליו קודם. קלואי השתנתה מאוד מאז הפרק הראשון. כל מי שיראה אותה בפרק הראשון של הסדרה היום יתקשה להאמין שזו אותה דמות. קלואי ביסוד שלה מאוד דומה ללויס. יש לה חשש נטישה כבר בעונה הראשונה והיא נצמדת לקלארק שמבחינתה הוא הדבר החשוב בחייה אחרי העבודה העיתונאית שלה. קלארק היה החבר הראשון שלה בסמולוויל והוא היה כבר אז צוק איתן ויציב. לילדה שאימה השתגעה ואושפזה בבית משוגעים קלארק היה פשוט מגדלור של יציבות. הוא הצליח להיות נער חווה פשוט ומסתורין גדול בו זמנית וכמו שקלואי בעצמה אומרת "אולי הוא לא יהיה שם כשאת רוצה אבל הוא יהיה שם כשאת צריכה." וקלארק שם בכל פעם, חוץ מפעם אחת - הלוויה של ג'יימי ושלושת השבועות שאחריה. בביקורת שלי על 822 Doomsday לא התעסקתי בנושא מנקודת המבט של קלואי. האמת היא, שהיא הרגיזה אותי כל כך שפשוט לא חשבתי על זה. אבל זה בוודאי היה קשה לה מאוד לאבד ככה את כולם וכמה שאני מנסה קשה לי לבוא בטענות אל קלארק בעניין כי ההבנה שלי את מה שקלואי הרגישה בלוויה היא אינטלקטואלית. אני צריכה להזכיר לעצמי שהיא אהבה את ג'יימי ושהיא איבדה אותו בצורה איומה אבל בכל פעם שאני מנסה להרגיש אמפטיה וסימפטיה אליה בעניין עולה במוחי התמונה של קלואי מחשמלת את ג'יימי בעזרת שוקר כדי להציל את דיוויס או קלואי עוצרת את קלארק מלשלוח את דיוויס לפאנטום זון כשרק לפני רגע הוא כמעט הרג את ג'יימי ואוליבר. זה צד אחד של העניין, הצד השני הוא שכל אחד מתאבל אחרת ולא תמיד מוות מאחד אנשים, בהרבה מקרים הוא מפריד ביניהם. קלארק ניסוג לתוך עצמו אחרי הלוויה, אין לי מושג איך קלואי התמודדה עם מותו בטרם עת של ג'יימי אבל כנראה שלא באותה צורה. ככל שאני נזכרת יותר ביחס של קלואי לג'יימי בעונה השמינית אני מחבבת אותה פחות ופחות קונה את האבל שלה עליו. אבל נקודת המוצא להבנת קלואי בעונה התשיעית היא מה שהיא ראתה כנטישה של קלארק בלוויה של ג'יימי. (אז קדימה, הייזל, תאחסני את הכעס במגרה ונמשיך הלאה) לאורך שבע העונות הראשונות היו שני קבועים בחייה של קלואי, קלארק והעבודה העיתונאית. בעונה החמישית שני אלה כמעט התאחדו. קלואי השתמשה בעבודה העיתונאית שלה כדי לעזור לקלארק וקלארק עזר לקלואי בעבודה העיתונאית שלה. בעונה השביעית קלואי התחילה לעזור גם לאוליבר והחבריה העליזה שלו ואז לקס פיטר אותה וקלואי הקדישה את כל זמנה כדי לעזור לקלארק. בעונה השמינית קלואי הצליחה למצוא תחליף לעיתונות בחייה והיא התחילה לעזור למטאור פריק מה שהוביל להפיכתה למרכז המידע של המיני ג'סטיס ליג - Watchtower. בתחילת העונה התשיעית אין מיני ג'סטיס ליג. אני לא בטוחה שהקבוצה התגבשה שוב למרות שאוליבר חזר לעצמו ודיינה, ויקטור ובארט עזרו לו לחזור למסלול אבל קלואי בהחלט מתפקדת כ Watchtower. וזו הנקודה שבה אני מציגה דמות מהקומיקס, אורקל.
ברברה גורדון, בתו של רב-פקד ג'יימס גורדון, באטגירל. ברברה, בחורה אינטליגנטית ומוכשרת, סיימה את לימודיה באוניברסיטה ויצרה לעצמה פרסונה חדשה, אורקל. אורקל הציעה את שירותיה באנונימיות לממשלה והפכה להיות מרכזת מידע והאקרית. באחת החקירות שלו באטמן יצר איתה קשר והיא הפכה לאחד ממקורות המידע המרכזיים שלו. ברוס עוזר לה לממן את עצמה ומדירתה לאורקל יש גישה לכמעט כל מערכת קיימת ולמה שאין לה גישה היא פורצת. במשבר האחרון כדי לעצור את וירוס האנטילייף של דארקסייד היא הפילה את כל האינטרנט. כל הגוד גייז נעזרים בה, כולל הסיידקייק והיריב הכי גדול שלה הוא הקלקולטור שעושה מה שהיא עושה אבל בתשלום לבאד גייז. סמולוויל לא יכולה להביא את ברוס ווין לסדרה אז היא הופכת את קלואי לאורקל עם טון אפל יותר. טון אפל יותר כי למרות כל הבעיות שיש לאורקל עם באטמן היא לא מרגלת אחרי גוד גייז ובקושי מרגלת אחרי באד גייז. היא לא מצוטטת לשיחות פרטיות אלא אם כן יש סיבה ממש טובה לזה (הגנה על זהות של גוד גיי למשל). המגדל בסמולוויל דומה מאוד למשרד של אורקל ולקלואי מיומנות ויכולות דומה לאלו של ברברה גורדון ולאורקל שלמדה תחת כנפו של באטמן אין בעיה לתת למטרה לקדש את האמצעים. ההבדל הגדול, העיקרי הוא שהגוד גייז יודעים את זה ולכן בוטחים בה. הם יודעים מי אימן אותה, הם יודעים מה העקרונות שהיא חיה על פיהם ושהיא תעשה ככל יכולתה כדי להגן עליהם ולתת להם את המידע שהם צריכים אם הוא עומד ברשותה. זה כולל להעביר שיחות למטה של הג'סטיס ליג כדי שג'ון ג'ונס יוכל נגיד להתחזות לקלארק קנט כשפריי וויט מתקשר כדי להודיע לו שלויס נורתה ולהסתיר את העובדה שקלארק עומד עכשיו ליד הדלת בבית החולים הצבאי בו מנתחים את לויס בתלבושת של סופרמן.
בהחלט דומה למה שקלואי עושה בפרק הזה. רק שאורקל עושה את זה בידיעה ובהסכמה של האנשים שהיא מהווה עבורם רשת מידע ובטחון וקלואי עושה את זה מאחורי גבם ומתנהגת כאילו היא לא רואה את הבעיתיות של מעשיה אם בסופו של דבר הכוונות טובות והתוצאות מרשימות. נתעלם לרגע מהעובדה שהיא ניטרה שיחה של קלארק כבלר עם לויס וזאן (אחד התאומים) התעסק שם במשהו וכתוצאה מכך ההסוואה על הקול של הבלר השתבשה ולויס זיהתה אותו כקלארק. קלואי יודעת שהפעולות שלה לא לגמרי לגיטימיות. כשקלארק מתעמת איתה על כך יש לה רגע קטן של היסוס ואז היא פותחת בנאום חוצב להבות על כך שהמטרה מקדשת את האמצעים. אליסון משחקת את זה מצוין. זה היה מאוד מרשים.
קלואי מאוד מרוצה מעצמה בפרק. היתה לה הזדמנות לבחון את היכולות שלה כמרכז המבצעים של המיני ג'סטיס ליג, להסתיר את הזהות של קלארק מלויס ולמנוע משני מטאור פריק מלסכן את עצמם ואת המוניטין של הבלר. אבל היא גולשת מהר מדי לתפקיד אימא-תרנגולת (משהו שהתחיל מזמן כבר באמצע העונה השמינית) והיא קצת מקובעת מדי במסלולי מחשבה מסוימים. מבחינתה עדיף שקלארק יסבול הכפשות של המוניטין של הבלר (וכשלוחה המוניטין של ג'ור אל) מאשר שהוא יחשוף את עצמו בפני ההמונים. היא לעולם לא היתה חושבת על הפתרון של לויס. היא גם לא היתה מצליחה לנאום נאום כזה, אין בה את הלהט והאמונה העזה של לויס בבלר. קלואי שחוקה מדי בשביל זה. התפקיד של watchtower מאוד מתאים לה אני רק מקווה שהיא תפסיק עם הסודות והפלישה לפרטיות.
זוג התאומים, זאן שמסוגל להשתנות למצבי צבירה שונים של מים וג'יינה שיכולה להשתנות לחיות שונות, שמעו על הבלר והחליטו לחזק את האגדה שלו. הוא מצילים אנשים וחושפים פשעים ומשאירים מאחור את הסמל של הבלר. הם הקימו לו דף בפייסבוק שצבר אלפי מעריצים, כותבים בלוג בשמו ומשתמשים בטוויטר. השניים מאוד מחוברים לדור ה Y שכל חייו באינטרנט. הם מצלמים את ההצלות שלהם ומעלים אותם מיד לרשת. הם בני נוער שמחקים את הגיבור שלהם. רק שאין להם את הניסיון, היכולות או שיקול הדעת של הבלר. המניעים שלהם גם שונים וזה בא לידי ביטוי בטעויות שהם עושים. אבל הכוונות שלהם בסופו של דבר חיוביות, הם רוצים לעזור לאנשים. בהתחלה זה היה יותר לעזור לבלר אבל אחרי שהם קלטו את ההשלכות של הטעיות שלהם ושהם בלי כוונה סיבכו את הבלר בצרות, הם עושים את הדבר הנכון ועוזרים לבלר להציל את לויס. הם לא בטוחים שהם יכולים להיות גיבורים ואני מניחה שלפני שהבלר דיבר איתם הם היו מוכנים להסתפק בתפקידי תמיכה בלבד. אני חושבת שקלואי תגלה שהתאומים המופלאים יהפכו לגיבורים בפני עצמם ולא ישארו רק כגיבוי לבלר אפילו אם זה מה שהיא מצפה שהם יעשו. קלארק לא סיפר לה על נאום ההשראה שהוא נתן להם. ואני בעד, לא יזיק שבמטרופוליס יהיה יותר מגיבור אחד. הם אולי היו קצת פזיזים אבל הם לא טיפשים והעצה שלא לעשות טעויות מול עיני העולם נחתה על אוזניים קשובות. התאומים הם כלי עלילתי נהדר ממש כמו מקסימה בעונה הקודמת.
הוא עשה מעשה מאוד אמיץ ואימפולסיבי ונישק את לויס ואז היא נעלמה לו לשבועיים. הוא לא ישב באסם וזרק את הכדור שלו שוב ושוב על הקיר סטייל סטיב מקווין ב"הבריחה הגדולה" (תראו את הסרט, מומלץ בחום!) כמו שהוא עשה אחרי שאליסיה מתה בעונה הרביעית או בסוף 603 Wither כשלכולם יש עם מי להיות מלבדו. אבל זה לא אומר שהוא לא התגעגע. הוא יודע שהנשיקה הטרידה אותה ומנסה להעלות את הנושא. "האם זה בגלל מה שקרה?" ולויס מתחילה להסמיק, היא מסמיקה בגלל החלום בהקיץ שהיה לה הרגע, קלארק חושב שזה בגלל הנשיקה. הוא רוצה לדבר על זה אבל לויס עדיין בורחת מהנושא קלארק מרגיש שהוא מאבד שליטה על הענינים כשהחקיינים שלו צצים וכשלויס נותנת את הרושם שהיא מאמינה שהבלר מתחיל לפשל ורנדל, העורך הצעיר של הדסק העירוני, חושב שההתנהגות של הבלר היא סיפור במיוחד בגלל שהתובע המחוזי כועס בגלל שהמעשים של הבלר (ולמעשה החקיינים שלו) גרמו לכך שאחד מראשי הפשע בעיר ישאר חופשי. קלארק מנסה לגרום ללויס להשאיר ראש פתוח ולכתוב את שני הצדדים של הסיפור. לויס אומרת לו שזו תהיה בעיה אם הבלר ימשיך להתעלם ממנה. הוא בוודאי היה ממשיך להיצמד אליה עד שהיא היתה כותבת את הסיפור אם היא לא היתה מנפנפת אותו. קלארק מחליט להתקשר אליה כבלר ולויס לא עונה. קלארק באמת צריך עכשיו את לויס כדוברת מפני שלחקיינים של הבלר יש כנראה כשרון של ממש ליחסי ציבור. הוא מופתע לגלות שהקימו לבלר בלוג. קלארק, מהרגע שהוא מבין שהמעריצים האלה מנסים לעזור, מודאג שמישהו יפגע.
למחרת בתחנת הכוח הפגועה למרות שקלארק מנסה לגרום ללויס לתת לבלר הזדמנות להציג את הצד שלו בסיפור, לויס כבר בטוחה שזו פשלה נוספת של הבלר. כשהוא שואל אותה האם הבלר לא צלצל אליה להסביר, לויס מחייכת ואומרת שהיא לא ענתה ותוהה מדוע הוא פתאום מגן על הבלר. קלארק בחר להפסיק לצלצל ללויס כבלר כדי להגן עליה, הוא לא רצה מקרה נוסף כמו עם ג'ון קורבין. הוא לא ראה את המשמעויות הנוספות שיהיו לחוסר התקשורת הזאת עבור לויס. ב 904 הוא ראה איך העובדה שהבלר לא מתקשר אליה פגעה בדימוי העצמי של לויס ועכשיו הוא רואה איך לויס מגינה על עצמה ומענישה את הבלר על מה שהיא רואה כזלזול בה וחוסר כבוד אליה.
קלארק שומע צליל מוזר נובע מתחת לאחת ההריסות ומוצא שם טלפון עם הסקין הפקאצ'י ביותר שראיתי מזה זמן. הצמד הנלהב בנתיים כבר לא כל כך נלהב וכשהם מבינים שמישהו עלה עליהם הם עומדים לשנות את צורתם הבלר מתערב באחת הסצנות היפות ויזואלית בפרק והשניים עפים לצדדים מנוגדים של החדר חסרי הכרה. קלארק מביא אותם למגדל ונותן לקלואי לטפל בהם. הוא הולך לתחנת הכוח ועובד קשה כדי לתקן את הנזק שנגרם. ברגע שהחשמל חוזר הוא מתקשר ללויס כבלר. הפעם לויס עונה.
לויס נותנת לו הזדמנות להסביר את עצמו. הבלר לוקח אחריות על מה שקרה ומסביר שמעריצים נלהבים יתר על המידה אחראים לפשלות האחרונות ושהוא לא מתכוון למסור אותם לתובע המחוזי. לויס טוענת שללא הוכחות אנשים לא יקנו את הסיפור הזה ושהוא מסכן הרבה כדי להגן על מעריצים חסרי ידע והבלר אומר שלכל אחד מגיע הזדמנות שניה מה שמוביל את לויס לנאום שלם על חוסר הכבוד שהוא הראה לה כשקלארק מחייך ונהנה מכל רגע. הבלר אומר שהוא ניסה ליצור איתה קשר אבל לויס לא מקבלת את זה "יש לך כוחות על! למה שלא תרים טלפון?" לזה הבלר עונה "את פשוט תצטרכי לעשות משהו שאת מתקשה בו, תצטרכי לבטוח בי." ומנתק. לחלוטין לא מודע שהצמד הנלהב פישל שוב ושיבש את פעולת מסווה הקול כך שלויס שמעה את החלק האחרון של המשפט בקולו האמיתי.
למחרת בבוקר, קלארק אוכל ארוחת בוקר מאוד מרוצה מעצמו כי בחדשות מדברים איך הבלר עבד שעות נוספות כדי להחזיר את החשמל כשלויס מגיעה. היא מתנהגת קצת מוזר, קלארק שואל אותה מה קורה ולויס מסבירה שהיא קמה בבוקר וראתה את הדברים ברור מתמיד אבל לפני שקלארק מספיק להגיב הם שומעים בטלוויזיה את התובע המחוזי שמזמין את הבלר לצאת מהצללים ולהציג את עצמו במסיבת העיתונאים מאוחר יותר היום. קלארק אומר שזה יום חדשות עמוס ושהוא יסע עם לויס לעבודה ביום אחר.
בעיר, קלארק נפגש עם קלואי שמנסה להפחית בחשיבות מסיבת העיתונאים. אבל קלארק לוקח את זה ברצינות. הוא רואה את כל מה שהוא בנה בחודשים האחרונים יורד לטמיון והוא לא רוצה שהסמל של אביו יוכפש. הוא רוצה לחשוף את עצמו, קלואי מנסה לשכנע אותו לרדת מזה. היא טוענת שקלארק צריך לתת לכלבים להמשיך לנבוח אפילו אם זה אומר שהוא יצטרך לשבת בשקט כשמאשימים אותו בפחדנות ובהיותו סכנה לעיר (כמו שאוליבר עשה בתחילת העונה השישית כשלויס יצאה נגד גרין ארו) אבל לקלארק יש בעיה עם זה וקלואי לא מצליחה לשנות את דעתו. הוא עומד להציג את עצמו כבלר, כשלויס דוחפת את עצמה לבימה ומתחילה בנאום נלהב להגנת הבלר שהמסר שלו פשוט "תנו לבלר להיות הגיבור שהוא." שמסתיים במחיאות כפיים סוערות מהקהל ובקלארק מאוהב בה מחדש.
כשקלארק מגיע לדיילי פלאנט המקום במהומה ולויס לא נמצאת ליד השולחן שלה. הוא יוצא בעקבות כולם החוצה ורואה את לויס מנדנדת מתורן של דגל מראש הבניין, מבט מבוהל עולה על פניו, הוא קורא בשמה וממהר לגג. עכשיו אני תוהה, אם לא היה קהל עם מצלמות למטה ואלו היו רק הוא ולויס, האם הוא היה משתמש בכוחות שלו כדי להציל אותה? האם הוא היה חושף את עצמו לפניה? לעולם לא נדע. קלארק יורד למדף הצר מתחת למעקה וכמעט נופל לדאגתם של כל הצופים למטה ושולח את ידו ללויס. לויס אומרת שייתן לה ליפול, שיגן על הזהות שלו, שהיא מבינה למה הוא היה צריך לשקר לה וקלארק מבין שהיא קישרה בינו לבין הבלר ומשחק אותה תמים, כאילו אינו מבין על מה היא מדברת. הוא רואה את הערפל שזאן יצר מתפשט במהירות ברחוב למטה ומבין שהתאומים מספקים לו בדיוק את העזרה שהוא זקוק לה והוא מנסה להרגיע את לויס שהכל יסתדר. ידה של לויס מחליקה והיא נופלת לתוך הערפל. קלארק ממהר למטה, תופס אותה ומניח אותה ברכות על הקרקע. כשלויס קמה קלארק מופיע מתוך הערפל, מחבק אותה ואז מכחיש את הטענה שלה שהוא הבלר, לויס מתעקשת ולפני שהוא נאלץ לשקר לה שוב הטלפון מצלצל וזה הבלר.
למחרת הוא פוגש את קלואי ומגלה שהבלר הפך למותג ושמוכרים מרצנדייז עם הסמל שלו לא רחוק מהמגדל. קלואי כבר מיהרה לקנות הכל ונהנית מכל תשומת הלב החיובית שהבלר מקבל. קלארק רוצה לדעת איך היא התחזתה לו ומאיפה היא ידעה מה להגיד ומתי ולא מתלהב ממה שהוא שומע. הוא שוב מנסה לדבר איתה על הנטייה שלה לפלוש לפרטיות שלו אבל קלואי מגינה על עצמה בתקיפות ובהתחשב בתוצאות שהיא השיגה קלארק נאלץ לוותר.
קלארק בדיילי פלאנט לוקח את לויס לחדר הצילום כדי לחשוף בפניה את הסוד שלו. לויס אומרת שהוא לא צריך לקחת ברצינות את מה שהיא אמרה על הגג אבל קלארק מסתובב אליה כשהוא מרכיב משקפיים "אני מעט קצר רואי" הוא אומר ולויס לוקחת ממנו את המשקפיים ומנסה אותם על עצמה ואז מכניסה אותם לכיס שלו. קלארק מציג את המשקפיים בבישנות ובמבוכה לאישורה של לויס. ואז לויס דוחפת לעברו ערימה של מגאזינים, עולה עליהם ומפתיעה אותו בנשיקה. מאז הנשיקה ב 610 Hydro כשלויס מנשקת את קלארק כגרין ארו, בכל פעם שאני רואה את הסצנה הזאת שבה לויס מביעה את הערכתה הרבה של המיומנות שלו בנשיקות, אני אומרת ללויס שעל המסך "חכי שהוא ינשק אותך כששניכם תהיו מוכנים." וקלארק אמנם מופתע קצת בהתחלה אבל אז הוא נכנס כולו לנשיקה ולויס מרימה את הרגל ו... מתמוטטת בזרועותיו בהתקף.
קלארק היה מדהים בפרק. מהחלום בהקיץ של לויס ועד החזיונות שלה שסגרו את הפרק הייתי מרוצה לחלוטין מקלארק. הוא היה צמוד אליה כל הפרק ואמנם היא לא חלקה איתו את החלומות בהקיץ האלה אבל הוא גרם שלא במתכוון להתקף רציני שלהם שאולי יגרום ללויס סוף סוף לספר לו עליהם. קלארק היה מוצלח בפרק כקלארק וכבלר. השיחה בסוף עם התאומים היתה יכולה להיות הרבה יותר תקיפה ומחנכת, יותר דומה לשיחה הראשונה של קלואי איתם, אבל קלארק בחר לעודד אותם, לתת להם השראה ועצה טובה. במקום להרתיע אותם הוא בחר להזהיר אותם ולתת להם להחליט לבד ובכך מראה אמון רב בשניים האלה והם לא יהיו מעוניינים לאכזב אותו. עם לויס הוא סבלני וקשוב אבל מצליח להתנהג כמו בחור ולא להבין נשים. הוא סוף סוף מתקשר והיא לא עונה? וכשהיא כבר עונה ונותנת לו שטיפה על ההתעלמות שלו ממנה בשבועות האחרונים הוא עומד וסופג הכל בהנאה. הוא פשוט נהנה לדבר איתה כבלר אפילו כשהיא כועסת עליו. ואז היא עמדה על הבימה במסיבת העיתונאים, ומבלי שהוא יגיד לה אומרת את כל הדברים שהוא רצה להגיד, אומרת לאנשים מה הבלר מנסה לעשות ונותנת לו גיבוי מלא, לא רק שלה אלא של כל האנשים שמקשיבים לה. הוא היה כל כך גאה בה שם ונראה כאילו הוא התאהב בה מחדש. הוא היה כל כך מודאג לגביה על הגג, ההקלה שהופיעה על פניו מהרגע שזאן יצר את הערפל היתה ממש מורגשת. הוא לא יכול היה לספר לה את האמת והוא יודע שהוא חייב ליצור בידול גדול יותר בינו לבין הבלר ההרואי והמשקפיים מספקים לו את הסוד שהוא כביכול מסתיר ועוזרים לו להראות רחוק מלהיות גיבור, אני חושבת שהמילה שלויס השתמשה בה היתה דורק. היא הפתיע אותו כשהיא נשקה אותה ככה פתאום אבל קלארק לא יוותר על הזדמנות לנשק את לויס. הנשיקה הקודמת השאירה לו טעם של עוד. כשהיא מתמוטטת בזרועותיו הוא ממש מודאג.
בתור בחורה וחובבת סופרמן, הפרק הזה היה ממש תענוג, גם טום ווליניג עם חזה חשוף, גם חתיך עם החולצה הכחולה וגם מרכיב סוף סוף את המשקפיים. אפילו אם המשקפיים יעלמו שוב, הם פשוט עשו לי את הפרק. מי שטוען שטום ווליניג לא יודע לשחק רואה כנראה סדרה אחרת. המשחק שלו בפרק היה מדהים. אולי זאת היתה טעות לפרט ככה את הפרק, מתחשק לי לראות אותו שוב אז תסלחו לי לאיזו שעה.
הפרק הזה היה פרק לויס, פרק שלישי כזה מאז שלויס הופיעה בעונה הרביעית. בהתחשב בכמויות של פרקי קלואי, לאנה, אוליבר ואפילו ג'יימי לויס ממש קופחה בזמן מסך. העונה הזאת מפצה על כך ובגדול. לויס לא היתה בפרק הקודם ולמרות שאני מבינה למה ולמרות ששמחתי שהם הסבירו את היעלמותה, לא אהבתי את הסיבה שהם נתנו. לויס מעולם לא הצטיירה לי כמי שתברח מאינטימיות בצורה כזאת אבל הפרק הזה הוסיף פן נוסף לכך שפשוט מיקם טוב יותר את ההעלמות שלה.
ללויס יש בעיה רצינית כרגע, היא חווה (אני מתקשה להחליט איך לקרוא לזה) חלומות בהקיץ ארוטיים במיוחד, חיים במיוחד עם קלארק מתחת לשמש אדומה וזה מלבד המקטעים הקצרים והלא נעימים שכבר ראינו. אני מניחה שהחלומות האלה לא פוסחים על הפן הרגשי ודי ברור שלקלארק בחלומות האלה רגשות עזים אליה. וכשהחלומות האלה מתחילים להתבטא במציאות נגיד בכך שקלארק ניגש אליה ומשום מקום סותם לה את הפה בנשיקה צרפתית ארוכה. העולם שלה מתערער. לא פלא שהיא נמלטה על נפשה.
אבל לויס היא לא ילדה קטנה, היא אישה בוגרת ושפויה. היא מודעת לכך שיש לה חור בזיכרון, היא מודעת לכך שחזיונות רודפים אותה, חזיונות שברובם מאוד לא נעימים והיא מודעת לכך שהחיים הפרטיים שלה לא בדיוק נורמליים והיא עושה את הדבר השפוי והבוגר והולכת לפסיכולוגית. המשרד של הפסיכולוגית הוא כל כך נשי, עם מקלות ריח וספות וכיסאות עם מעשי טלאים וגן חול מניטורי והרבה מקום להסתובב בו. לויס נראית ממש לא שייכת והיא גם לא מרגישה בנוח. היא לא מפסיקה לזוז על הכיסא וברגע שהפסיכולוגית מזכירה את השם של קלארק לויס ישר קופצת על הרגליים ומתחילה לנוע בעצבנות בחדר. מתחילת העונה הרביעית קלואי וקלארק צוחקים שלויס אף פעם לא מוותרת מהרגע שהיא בוחרת מטרה ולויס באמת מגיעה לטיפול הפסיכולוגי כדי לפתור את הבעיה שיש לה כעת ואפילו אם היא מאוד לא מרגישה בנוח היא תישאר שם ותמשיך בטיפול עד שהיא תרגיש שהיא השיגה את מה שרצתה. היא גם תעז ותתמודד עם נושאים שמלחיצים אותה אפילו אם התגובה הראשונית שלה היא מגננה. הפסיכולוגית שואלת על המעורבות של קלארק בחלומות הארוטיים האלה ולויס ישר קופצת אבל מיד אחר כך היא עונה על השאלה של הפסיכולוגית בכנות ובהשלמה. לויס מבולבלת, הרגשות שלה מפוזרים על כל השטח ובדיוק עכשיו כשקלארק הולך על הרגשות שלו, משהו שהיא ציפתה לו מאז החתונה של קלואי, היא צריכה להתמודד עם חזיונות על זוגיות צמודה, ארוטית ומלאה איתו ולהתמודד עם הבלר שהחליט פתאום לחזור לתמונה. קלארק, היא חושבת, שומר סוד בפניה אבל זה לא מה שבאמת מטריד את לויס. מה שמדאיג אותה הוא שקלארק ייעלם, יעזוב אותה ממש כמו הגבר השני בחייה שבוחר ברגע הזה בדיוק כדי להתקשר. היא בטיפול פסיכולוגי והיא פגועה וכועסת אז הבלר יכול להמשיך ולהתקשר אליה היא לא תענה לו. הפסיכולוגית נותנת לה עצה טובה. אל תתמקדי בבלר שהוא בלתי מושג אלא בקלארק שרוצה בקשר איתה.
אני לא יכולה שלא לתהות האם היא עונה לבלר בפעם השנייה שהוא מצלצל כי קלארק ביקש ממנה לתת לו הזדמנות להסביר את עצמו או בגלל שהאירועים הגיעו לנקודה כזאת שהיא צריכה לשמוע את הצד שלו בשביל הסיפור שלה. היא מוכנה לתת לבלר להסביר את עצמו אבל היא כבר לא המעריצה הנלהבת (אמרתי לכם שזה יקרה!), היא יותר סקפטית והיא מצפה להסברים וליחס של כבוד. הוא צריך ממנה משהו והיא מצפה ממנו לכבד אותה בתמורה. אם היא הייתה רואה את החיוך של הבלר בזמן הנאום הזה היא הייתה דוחפת אותו מהגג. הבלר דורש ממנה לקחת סיכון ולבטוח בו וההסוואה מוסרת מהקול שלו ולויס שומעת את קלארק. ואם קודם הרגשות שלה היו מפוזרים לכל כיוון עכשיו הם בספין מטורף. כשהיא מגיעה לבית החווה בבוקר שלמחרת היא פועלת לפי העצה שהיא עצמה נתנה לקלואי בעונה הרביעית ונותנת לקלארק כל הזדמנות לחשוף את סודו אפילו אם בעקיפין. היא מנסה להראות לו שהיא שם בשבילו ושהיא מוכנה להקשיב. לא משנה באיזו מערבולת רגשית היא נמצאת כרגע כלפי חוץ, כלפי קלארק היא מנסה להראות שקולה וסבלנית וקשובה. כאשר התובע המחוזי מעלה את המשחק לרמה חדשה, קלארק ממהר למגדל ולויס ממהרת לפסיכולוגית. הפסיכולוגית קצת מופתעת לראות אותה במשרד ואז לויס מפילה עליה את הפצצה האמיתית. הפסיכולוגית לא מתקשה כל כך להאמין אבל היא עדיין לא מודעת לכך שהמתקשר המסתורי של לויס הוא הבלר. היא מנסה לתקוע סיכות בתיאוריה הזאת ולמרות שלויס מוכנה להודות שאולי היא צודקת היא עדיין מאמינה שקלארק הוא הבלר. זה לא שהיא לא הרגישה בעבר שקלארק שומר סוד בפניה, היא דיברה על זה עם הפסיכולוגית רק יומיים קודם. ושוב, ללויס אין בעיה עם כך שקלארק שומר מפניה סודות ומשקר לה כדי להגן על הזהות שלו, היא מבינה למה הוא עושה את זה. אותה יותר מטריד שהוא צריך להחליט החלטה חשובה והיא לא יודעת איך לעזור. יותר מזה, היא לא בטוחה שלחשוף את האמת תהיה ההחלטה הנכונה, מה שמוביל אותה להארה ולויס מחליטה מה לעשות וקמה באותו הרגע כדי לעשות את זה.
לויס והבלר דיברו כמה פעמים, בתכיפות גבוהה יותר מאז שהיא חזרה ואנחנו לא ממש יודעים על מה הם דיברו. האם הבלר הסביר ללויס מדוע הוא משאיר את הסמל שלו בכל מקום? האם הוא הסביר לה מה הוא מנסה לעשות? אני מעדיפה להאמין שהוא לא עשה את זה, שלויס הבינה את זה בעצמה. כי זה הופך את הנאום שלה במסיבת העיתונאים למרשים הרבה יותר. לחלוטין אדישה לסכנה שהיא חושפת את עצמה אליה לויס עומד על במת הנאומים ומודיעה שהיא מכירה את הבלר, היא הביטה לתוך ליבו והכוונות שלו טובות. אנשי מטרופוליס, היא אומרת, צריכים לאפשר לבלר להיות הגיבור שהוא צריך להיות. היא חוזרת לדיילי פלאנט ורואה את הורד ואת הפתק ומרגישה כאילו זכתה באמונו של הבלר ולכן ממהרת לגג. מי שמחכה לה שם הורס לה את כל המצב רוח.
רוי סאקס המושחת הפך לפרויקט האישי של לויס בזמן האחרון. יש לו סיבות טובות לא לסבול אותה וזה עוד לפני שהיא נטרלה את הניסיון שלו להכפיש את הבלר. אבל הוא מהטיפוסים שהופכים ללימונים ללימונדה. הפללת הבלר ברצח של לויס תחזיר אותו למסלול המהיר לראשות העיר. האנשים שלו מעיפים אותה מהגג והוא אפילו לא ממצמץ. רק שללויס יותר נשמות מלחתול והיא מצליחה להיאחז בתורן של דגל.
כמה דקות לאחר מכן וקהל גדול מתאסף למטה ברחוב וקלארק מודאג מופיע על הגג מעליה. אחרי שהיא כמעט נופלת, לויס מתחילה עם נאום ההקרבה העצמית. היא לא רוצה שקלארק יסכן את הזהות שלו בשבילה. הוא חשוב מדי לעיר, לעולם. ואז היא מחליקה ונופלת לתוך הערפל ומוצאת את עצמה על הקרקע בריאה ושלמה. היא מוצאת את קלארק ששמח שהיא חיה, היא מחבקת אותו ומודה לו אבל קלארק מכחיש מעורבות בחילוץ ולויס מתאכזבת שהוא עדיין משקר לה. באותו הרגע הטלפון הציבורי מצלצל ולויס עונה ושומעת את קולו של הבלר. למחרת, בפגישה עם הפסיכולוגית, לויס הרבה פחות עצבנית. היא לא זזה ממקום למקום, לא מנסה לכסות את הברכיים שלה עם החצאית. הפסיכולוגית שמחה שלויס חיה ומראה הערצה ללויס על כך שהמתקשר המסתורי שלה היה הבלר אבל לויס לא מרגישה כל כך טוב עם עצמה. היא מאוכזבת מעצמה על הטעות שעשתה לגבי קלארק והבלר. הפסיכולוגית מסבירה שזה טבעי להשליך את התכונות ההרואיות של הבלר על הגבר שבחיה כלומר קלארק ולויס מודה בפני עצמה שלמרות שהיא התרגשה שהבלר צלצל אליה המחשבות שלה חוזרות תמיד לקלארק. הבחור המפוחד שסיכן את עצמו כדי להציל אותה.
בחדר הצילום, כשקלארק עומד לחשוף בפניה את הסוד שלו, לויס כבר לא מרגישה צורך לדעת. קלארק מתעקש והיא משתפת פעולה ומדרבנת אותו להראות לה את מה שהוא מסתיר. כשקלארק בביישנות מסוימת מסתובב עם משקפיים ומודה שהוא קצר ראיה, לויס מהססת לפני שהיא מגיבה. זה לא סוד כל כך גדול או נורא והמשקפיים חמודות בצורה יורמית ולויס מרכיבה אותן בעצמה ואומרת, מודעת היטב שהוא ממתין בנשימה עצורה למוצא פיה, שהם מאוד קלארק קנט. היא מודה בפניו שהאמונה שלה שהוא הבלר הייתה מוטעת ולא הוגנת כלפיו. היא קוראת לו הבחור הנחמד ביותר שהיא מכירה. כשקלארק תוהה האם זאת דרכה להגיד לו שהיא שונאת את המשקפיים, לויס מביעה את דעתה האישית עליהם ואת דעתה המקצועית ומשאירה לקלארק להחליט אם להרכיב אותם או לא. ממש לפני שהיא עוזבת את החדר היא משנה את דעתה ומחליטה לקחת סיכון שקלארק לא ייעלם לה ומנשקת אותו באותה הפתאומיות שהוא נישק אותה לפני שבועיים. קלארק מנשק טוב משזכרה ולפתע היא מקבלת התקף של חזיונות ומאבדת את ההכרה.
אהבתי את לויס בפרק, שזה לא חדש. לויס של סמולוויל הפכה ללויס של הקומיקס בפרק הזה. יש בה את כל האלמנטים של לויס. היא הפכה לנערת הבלר. אחרי הנאום שלה במסיבת העיתונאים היא גם מטרה לכל אויבי הבלר. לויס בברור מרגישה מאוד נוח עם הבלר, אם ב 901 היא חששה לאחר ולאכזב אותו עכשיו היא מחליטה לא לענות לטלפונים שלו ואין לה בעיה להביע את דעתה על ההתנהגות שלו כלפיה. זה היה רעיון חכם ומוצלח במיוחד שלויס תפנה לפסיכולוגית. זה מציג אותה כבוגרת ומאפשר לנו הצצה למחשבות ולרגשות שלה. אני הרגשתי שלויס בפגישה הראשונה שלה הייתה מפוזרת על כל השטח. הרגשות שלה לבלר ולקלארק והחלומות שלה. כשהיא חשבה שקלארק הוא הבלר בפגישה השניה, למרות שהיא עדיין זינקה רגשית ממקום למקום, הייתה לי תחושה שהכל הרבה יותר ברור לה שהדברים הסתדרו לה במקום. בפגישה השלישית, הבלר כבר פחות מדאיג את לויס. מי שמעניין אותה זה קלארק שהפגין דאגה אמיתית לה והיה מוכן לסכן את חייו כדי להצילה והיא פחות אנרגטית כאילו הגיעה לאיזו נקודת אמצע, שהמטולטלת הרגשית שחוותה בימים האחרונים נעצרה סוף סוף.
לויס שיתפה פעולה עם קלארק בחדר הצילום כי היא אוהבת אותו וזה לא דרש ממנה מחויבות רגשית אבל ממש לפני שהיא עוזבת, רגע אחרי שהיא שוב טפחה לקלארק על הזרוע כאילו הם חברים, היא מחליטה לקחת סיכון ולקפוץ למים העמוקים והיא מנשקת אותו בדרכה שלה. יעזוב או לא יעזוב, לויס החליטה לקחת סיכון עם נער החווה התמים למראה.
אריקה דורנס היא לויס ליין. היא לא משחקת את לויס ליין, היא לויס ליין. ממש כמו שטום ווליניג לא משחק את קלארק קנט, הוא קלארק קנט. אני לא חושבת שיש משהו להוסיף לזה.
את התסריט כתבה אן קופל סאנודרס, תסריטאית חדשה בסמולוויל אבל היא כתבה שני פרקים ב"צ'אק" (אחד מהם מספיק טוב שאני אזכור אותו), פרק ב"אארוקה", 6 פרקים ב"באטלסטאר גלקטיקה" ופרק ב"24". היא הצליחה לכתוב פרק כל כך טוב, כל כך מדויק, כל כך מהודק שהיא הורידה מבחינתי את בריאן מילר מהפסגה. לפי IMDB היא תסריטאית בפרק נוסף בעונה שאין לי מושג על מה הוא אבל אני כבר מחכה בנשימה עצורה.
האם הפסיכולוגית הזאת עובדת עבור טס? או, מה שנשמע לי סביר יותר, שטס מודעת לפגישות הללו ומצותתת לפגישות של לויס.
דברים קטנים שהטרידו אותי:
• היה עדיף, לדעתי, אם רוי סאקס היה מוזכר, אפילו בחולף, בפרקים קודמים. זה היה יוצר תחושה מוצלחת של המשכיות. (עוד חבר עתידי לאינטרגנג?)
• קלארק על הגג יכול היה להשתמש בדגל כדי להציל את לויס אבל קטן עלינו.
• תזכירו לי שוב, בת כמה היתה לויס כשאימה נפטרה?
דברים קטנים שאהבתי:
- לויס אומרת לקלארק מה צבע התחתונים שלה כל בוקר. מחווה לסרט "סופרמן".
- לויס נאחזת מראש הדיילי פלאנט, מחווה נוספת ל"סופרמן".
- מרצ'נדייז של הבלר. ה CW פרייארים אם הם לא מתחילים לשווק גם אותם וגם את מחזיקי המפתחות של הדיילי פלאנט.
- הרינגטון של הבלר. (ללויס יש את המספר שלו?) בקישור יש את הרינגטון כקובץ טקסט, פשוט תמחקו את .TXT ויהיה לכם גם.
- פרק של סמולוויל שמתפרש על 4 ימים. מרשים!
אולי זה פרק פילר, אולי לא. לא אכפת לי. נהניתי ממנו ללא סוף וחיוך עדיין עולה על פניי כשסצנות מסוימות עולות בזכרוני. זה גם פרק לויס. אז, אולי לא תסכימו איתי אבל אני נותנת לפרק...
10 רינגטונים של Holding out for a hero מתוך 10 אפשריים.
ציטוטים שאהבתי מהפרק:
Clark: Better? You tell me the colour of your underwear everyday, what else is there to know?
Lois: I'm going to save you a lot of time and money.... it was all your parent's fault.
Clark: Lois. I tried.
Lois: There is no try, Skywalker, you have super powers! Why don't you pick up a phone?
Lois: Really, the situation involves clothes coming off, skin, skin on skin, ahem *clears throat* lots of skin... yes, I'm doing the virtual kama sutra with Clark Kent, my desk is soft core central.
Clark: Does it have anything to do with what happened?
Lois: ....
Clark: Are you turning red?
Lois: .....
Clark: We should talk about IT.
Clark: What's with the disguise?
Lois: All my flannel's at the dry cleaners, go figure.
Clark: Lois-
Lois: Clark- leave it alone inspector gadget. I have a top secret interview I'm doing for an expose very hush hush. So don't follow me.
Lois: When I heard the Blur's voice again... something stirred inside of me. But my thoughts... they keep going back to Clark. That scared guy who stepped out onto that ledge to save me...
Lois: This isn't what I had in mind when You said you wanted to meet in the copy room, but hey I'm open!
Lois: I'm going to save you a lot of time and money.... it was all your parent's fault.
Clark: Lois. I tried.
Lois: There is no try, Skywalker, you have super powers! Why don't you pick up a phone?
Lois: Really, the situation involves clothes coming off, skin, skin on skin, ahem *clears throat* lots of skin... yes, I'm doing the virtual kama sutra with Clark Kent, my desk is soft core central.
Clark: Does it have anything to do with what happened?
Lois: ....
Clark: Are you turning red?
Lois: .....
Clark: We should talk about IT.
Clark: What's with the disguise?
Lois: All my flannel's at the dry cleaners, go figure.
Clark: Lois-
Lois: Clark- leave it alone inspector gadget. I have a top secret interview I'm doing for an expose very hush hush. So don't follow me.
Lois: When I heard the Blur's voice again... something stirred inside of me. But my thoughts... they keep going back to Clark. That scared guy who stepped out onto that ledge to save me...
Lois: This isn't what I had in mind when You said you wanted to meet in the copy room, but hey I'm open!
